לא מוכנה לפרידה: מה עושים?

אני כשנה וחצי נמצאת בתוך זוגיות שעם הראש אני מבינה שלא מתאחמה לי בגלל כל מיני דברים שאנחנו לא מסתדרים ואני יודעת שזה לא בשבילי. בעיה שאני לא מצליחה להפרד מן הבן זוג (אני בת 28 וכבר רוצה משפחה הוא גם אבל הוא סטודנט ולא מוכן כלכלית עדיין). הוא למרות הכל נותן לי תחושת שייכות, מן חום כזה, מה שנקרא מן חיבור מהבטן יש לנו. אבל עם הראש אנחנו שונים, יש לנו דרך חשיבה שונה ולו יש אופי קשה יש לנו המון מריבות ואני מתעייפת מהן מאוד ולא יכולה כבר יותר, יוצא לי כל הכוח וגם אני לא מקבלת דברים בסיסיים כמו תיקשורת שחשובים לי ביותר. לכן אני יודעת ומבינה שמשפחה בריאה (כמו שאני רואה אותה) בצורה כזו אי אפשר לבנות. ויחד עם כל זה אני פשוט לא מסוגלת להפרד ממנו... כאילו משהו מחזיק אותי מהבטן אליו מן חיבור כזה למרות הכל... מה לעשות??? למה אני לא מצליחה/לא יכולה לא מסוגלת להפרד??? נפרדתי פעם אחת לתקופה של חודשיים אפילו יצאתי עם מישהו בהרבה יותר טוב מבחינת התאמה אבל לא התחברתי אליו ככה בתחושה אפילו לא קצת, לא הייתי מסוגלת להמשיך וחזרתי לזה.. עוד כמה פעמים ניסיתי להפרד אבל גם לא הייתי מסוגלת וחזרתי.. מה לעשות???

שלי יקרה,
את אוהבת אותו, אבל גם רבה איתו הרבה. מכאן גם הרצון להישאר וגם הרצון לעזוב. כעסים מתמשכים בסופו של דבר מפריעים לתחושת האהבה. עדיין לא הגעת לשם, אבל לפי דברייך, יום אחד תגיעי. ואז תוכלי להיות שלמה יותר עם הפרידה. לפעמים, כשרוצים לזרז את זה, מרגישים עם זה לא טוב. כי את עדיין אוהבת אותו מספיק, ולא כועסת מספיק כדי להיפרד. התקווה שאולי זה ישתנה לטובה, עדיין קיימת. השאלה שנשארה לך לא פתורה היא: טוב, אז אני כבר יודעת מה המגמה, למה אני לא יכולה קודם? והתשובה היא פשוטה, אבל גם לא מספקת – כי ההגיון מהיר מהרגש. לכן את עדיין לא מוכנה.