לא לוותר על עצמך: עצות לבחורה צעירה

שלום
ד"ר..אז ככה, יש לי כמה שאלות..אני אתחיל ואגיד כמה דברים על עצמי.אני בת 20, לפני 4 שנים התחלתי טיפול פסיכיאטרי בכדורים בשל בעיות חרדה וכו'.בנוסף לזה, אני בחורה מאוד מתוסבכת, יש לי בעיות תקשורת, אני עצורה בהמון פעמים בתקשורת עם אנשים...לפעמים יוצא עליי מראה שאני סנובית, אבל זה רק בגלל שבאמת קשה לי להיות חיובית וחייכנית..אין לי ביטחון עצמי, יש לי את כל הסיבות בעולם להעריך את עצמי, אני נראית טוב, חכמה, חמודה..אבל עדיין, לא מעריכה את עצמי, ומרחמת על עצמי המון..לפני כחודשיים נפרדתי מהחבר, איתו יצאתי כ4 חודשים.הקשר שלנו התחיל טוב, הוא מאוד התרשם ממני והייתה לי תקופה דיי טובה כשהכרנו.בדיוק השתחררתי מהצבא, ועבדתי, והכל הלך טוב...לאט לאט, שהתחלנו להתקדם בקשר, הפסקתי לעבוד, התחלתי להשמין ונכנסתי לדיכאון חזק, ומצבי הידרדר...ברור לי שאני חייבת להתחיל לעבוד, והלכתי גם לכמה ראיונות, אבל קשה לי להתמיד, אני תמיד מוותרת מהר..בכל מקרה, נכנסתי לתקופה לא טובה, ובעקבותה גם הקשר שלי ושלו נגמר.המשכנו להיפגש אחרי הפרידה למטרות סקס בלבד!ברור לי שהוא לא אוהב אותי, אולי כן יש רגש אבל בטח שלא אהבה ולא משתווה למה שאני מרגישה אליו.את האמת, שגם אני לא בדיוק יודעת אם מה שאני מרגישה אליו זאת אהבה- אולי אני מתבלבלת כי אני באמת צריכה כרגע גבר בחיי...הוא עוד מעט עוזב את הארץ, לכמה חודשים, ולכן החלטתי לכתוב לו מכתב..לפני כמה ימים נפגשנו, והבאתי לו את המכתב.וזה היה בגלל שאני החלטתי שאני רוצה להפסיק להיפגש, ידעתי שאחרי שהוא יקרא את המכתב לא אוכל להסתכל לו בעיניים..אבל עכשיו קשה לי , כי גם הפגישות איתו פעם בשבוע נתנו לי חוזק מסויים- כי אני באמת חייבת תלות זוגית או מה שזה לא יהיה...אני לא יודעת אם כדאי שניפגש, אבל אני באמת צריכה את זה...עוד משהו..אני באמת מקווה שבעתיד סוף סוף אמצא גבר טוב, אני באמת לא רוצה להרוס את זה הפעם..אבל יודעת, שלא משנה כמה זמן יעבור, אני פשוט לא יכולה להחזיק קשר...אולי בעוד כמה שנים, אבל מה אעשה אם מחר או מחרתיים אכיר גבר טוב ?אני כל כך מפחדת וצריכה ייעוץ...תודה רבה!!!

ירדן יקרה,
את לא מאמינה בעצמך, וזה קורה לפעמים. אבל את צעירה, ודי נסערת ומבולבלת, ונותנת למצבי הרוח שלך לנהל אותך. מה שיותר רע הוא שאת עדיין נוהגת כבני נעורים, שזה אומר חוסר יציבות וחוסר ביטחון. למי שזה קורה לו, וזה הרבה מבני הנעורים, בדרך כלל זה חולף, אם כי לא תמיד. והרי בסך הכל מה שקרה הוא שיצאת עם בחור למשך ארבעה חודשים, וגילית שאת לא מאוהבת בו. והרי זה קורה לכל כך הרבה נשים, צעירות ומבוגרות יותר. אבל זה מבלבל אותך. אולי כי אין לך מספיק נסיון כדי לדעת שמדי פעם זה יקרה לך, ולפעמים גם לא. וכדי לדעת שקשר דורש להתגבר על פחדים, וגם שלא תמיד תמצאי את בן הזוג המתאים לך, ושלא תמיד ירצו בך. זה לא אומר שאת לא מספיק טובה או מספיק מבינה מה נכון לך.אולי יעזור לך לקרוא את המאמר שלי עלהשפעת החרדות על תחילת קשרים זוגיים.