לא אוהב להתנשק - מה עושים?

שלום
דר' חסוןאני ובעלי בני ארבעים ויש לנו ארבעה ילדים. שנינו אנשי קריירה עסוקים. בעלי מקסים ומאד אוהב אותי אבל יש לי בעיה קטנה. הוא לא מוכן להתנשק איתי. אני נאה מאד ואנו מקיימים יחסי מין אך לא מתנשקים וזה חסר לי מאד. ניסיתי לשאול אותו אך הוא מתחמק . מה אפשר לעשות בעניין ? תודה

הדר יקרה,
יש אנשים כאלה, הן גברים והן נשים, שלא אוהבים להתנשק. אתם נשואים זמן רב, והסתדרת עם זה עד עכשיו. אני לא אומר שבהכרח את לא צריכה לשאוף ליותר, אבל אני כן שואל את עצמי למה עכשיו זה הפך להיות חשוב יותר? האם כי איבדת ביטחון בזמן האחרון בו או באיכות הקשר שלכם יותר מאשר בעבר? האם יש משהו אחר שמאיים על הקשר, ולכן את חושבת שהגיע הזמן לבדוק אותו בדברים שעד עכשיו אולי (?) לא בדקת לעומק?

ד"ר חסוןעם הזמן השלמתי עם המצב . שנינו אנשים מאד עסוקים , יש לנו ארבעה ילדים. כל פעם ששאלתי אותו בעדינות, אמר לי עזבי שטויות, יש לנו דברים יותר חשובים. חשוב לציין שבעלי מסור מאד ומביע את אהבתו בהמון דרכים. אין לו התנגדות לנשק אצלי את שאר חלקי הגוף , רק לא את השפתיים. אני חתיכה כך שלא נראה לי שמדובר בדחייה. הצעתי לו ללכת למטפל מקצועי אבל הוא צוחק על העניין. אני לא מעוניינת בגברים אחרים ( למרות שיכולה להשיג כמעט כל אחד). האם יש בכל זאת דרך לקבל ממנו כמה נשיקות ?

הדר יקרה,
כנראה שלא. אבל קראי בבקשה את הקטע שהבאתי למטה, מתוך הרצאה על טיפול מיני, כשהמרצה מביא מקרה שבו אשה אסיאתית חונכה לראות בנשיקות משהו מלוכלך, ויש פער בצרכים בינה לבין בעלה.אצל אישך יש משהו שמפריע לו, וגם אם המקור לכך אינו בדיוק אותו המקור, התוצאה כנראה אותה התוצאה. אמנם המרצה אינו מסביר את פרטי הפיתרון לבעיה שהוא הציג כאן, אבל את יכולה להבין ממה שכתוב כאן את הדרך, ובעיקר את עצמת הבעיה.The wife, being Asian, shared her region's aversion to mouth-to-mouth kissing. A surprising number of Asian (and African and South American) groups have learned to view mouth-to-mouth kissing as dirty, dangerous, and disgusting, something akin to stick ing one's tongue in another's nose and wiggling it around. It turned her off to imagine, anticipate or experience it, and she felt confused and unhappy when she saw how much her husband enjoyed it. Though she deeply loved her husband, ardor during foreplay was impossible for her under the circumstances. The husband, by comparison, had learned and practiced and fantasized within European social rules where deep kissing is highly intimate and erotic. He wanted to kiss, he needed to kiss, and he felt rejected and discouraged by his wife's consistent negative reactions.Their gender socialization compounded the difficulty. The couple had both learned that men are supposed to take the lead in sex and that women are supposed to be modest and fairly unassertive. Asian women are especially unlikely to express their physic al likes and dislikes about sex. Neither member of the couple realized how much physical arousal and mutual satisfaction were the result of psychological processes, learning and expectancy and fantasy, all influenced by social customs.Moreover, even after we all "realized" what the difficulty was, it took them a long time to overcome deeply ingrained beliefs and habits and create a mutually agreeable sexual life together. Those of you who have lived in a culture very different from the one you grew up in will know what I mean. He couldn't suddenly stop wanting to kiss any more easily than she could suddenly start wanting to. Although they wanted to be close, their sexual scripts were intimately connected to feelings of comfort and familiarity. It took a lot of motivation and practicing over many months for them to create a new psycho-bio-social script and feel spontaneous in its enactment.

ד"ר חסוןתודה על תשובתך המפורטת. אני עוסקת גם בתרגום מאמרים מפעם לפעם, כך ששמחתי לקרוא את הקטע. אינני מסכימה עם תשובתך:"כנראה שלא". ברור לי שמדובר כאן בבעיה לא פשוטה ושיידרש זמן, מאמץ, המון סבלנות ועדינות . בעלי חזר בשאלה בשנות העשרים המוקדמות, לפני שהכיר אותי. יתכן כי עובדה זו בשילוב מחסום נפשי כלשהו תרמו למצב. על כל פנים אני אופטימית ויצירתית ויש לי עדיין ארסנל של פיתויים ומעשי "שידול" שלא השתמשתי בהם. בינתיים אנסה להנות מכל התהליך ולא צריך להוציא את הדברים מפרופורציה. מעולם לא חשפתי את המצב בפני איש ועצם ההתכתבות עודדה וחיזקה אותי. תודה רבה

הדר יקרה,
אני מאד שמח על התגובה שלך. כתבתי מה שכתבתי, בשל ההכחשה שלו בעיקר, וחוסר הרצון ללכת לטיפול. אבל הנכונות והרצון שלך לשנות, עם ההבנה שצריך הרבה סבלנות ויצירתיות ורצון טוב, יכולים מאד לסייע.ובהחלט יכול להיות שהרקע שלו סייע. זה לא רק זה. מה שעוד עלול לגרום לכך הם שמרנות (וכאן אולי נכנס הרקע שלו), בצרוף דרגה מסויימת שלOCD(התנהגות אובססיבית-כפייתית), בעיקר בעניינים הנוגעים לניקיון ולרתיעה מנוזלי גוף. בהצלחה!