לא אוהב אותה מספיק - מה עושים?

שלום
לך דוקטור....הייתי בקשר שנמשך יותר משנתיים עם משהי שממש אהבתי. אבל גם היא הייתה החברה הראשונה שלי, אני בן 28. היו לנו הרבה בעיות ביננו. עד שבשלב מסויים החלטתי שאני חייב לנסות קשרים אחרים גם. לפני חודש אזרתי אומץ ועשיתי את המהלך ההפרדות. אני די שלם עם ההחלטה לפחות כרגע.הבעיה היא שהחברה שלי לקחה את זה ממש קשה. ונהיתה קצת אובססיבית לגבי, כלומר לא מפסיקה לבכות. מתקשרת ולא אומרת כלום או להיפך צועקת וכועסת וכו...חשבתי שעם הזמן זה ירגע אך אני רואה שהמצב ממשיך.אני עדיין אוהב אותה למרות הכל, וכל פעם שאני שומע אותה במצב כזה זה הורג אותי וגורם לי להגיד דברי הרגעה, שכמובן לא מספקים אותה ומחמירים את המצב.לא הייתי רוצה לנתק קשר איתה לגמרי, בסך הכל יש לנו הרבה רגש אחד לשני אבל מצד שני זה ממש קשה הקשר הלא מוגדר הזה שנוצר.אני לא שולל את אפשרות לחזור בעתיד להיות ביחד. פשוט רוצה עוד למצוא את מקומי.אני מודע לכך שפגעתי בה. וממש קשה לי עם זה, ואני רק מנסה לחשוב איך להקל עליה ומה לעשות על מנת שהיא תחזור לשגרה.השאלה שלי, האם אין ברירה וחייבים ליצור הנתקות מוחלטת, דבר שיכול להוריד את הסיכויים שנחזור בעתיד לגמרי. או האם הדבר הנכון לעשות זה לשמור על יחסים מוזרים כמו המצב כרגע ולחכות שידעך? האם תגובותיה הקיצוניים והאדישות היחסית שלי הם תגובות מקובולות, האם זה אהבה שמדברת מצדה או איזושהיא תלות של הרגל והפחד להיות לבד מצדה?אשמח לשמוע את דעתך...תודה רבה רבה.

הלומד יקר,
אחד הדברים שאתה אולי לומד על עצמך, בתהליך הזה, הוא שאתה כנראה לא אוהב את החברה לשעבר שלך מספיק, כדי להשאר איתה. יותר מזה, אתה כנראה לא אוהב אותה מספיק כדי לוודא שהיא תרצה אותך מאוחר יותר, כי הרי אתה פוגע הן ביחסים עכשיו, והן באפשרות ליחסים ביניכם אחר-כך. הצרכים האחרים שלך חשובים לך יותר. אז יכול להיות שתתחרט מאוחר יותר, ובעוד שלושה חודשים הצרכים האחרים יקטנו, ואז אולי תחליט שבמצב העניינים החדש שייווצר אתה כן אוהב אותה מספיק כדי לרצות להיות יחד. לא בהכרח בגלל שהאהבה שלך אליה תגדל, אלא משום שהצרכים שלך ישתנו.אם אתה שואל אותי מה טוב לה, הייתי אומר לך שהדבר הטוב לה הוא לנתק קשר ממך. זה לא שהיא לא יודעת את זה, אבל במצב העניינים הנוכחי היא מעדיפה את התקווה הקלושה שאולי תחזור אליה, על התחלות חדשות וחיים יציבים ובריאים יותר, שהיא חוששת, כנראה בטעות, שלא רואה שהיא תגיע אליהם בלעדיך. כי אחרי הכל, הסיכוי לזוגיות טובה ביניכם הוא לא גבוה, לאחר איבוד אמון מצידה, מחד (וזה יחזור כבומרנג אליך, גם אם תחליטעכשיולחזור אליה, בעוד חודש או בעוד שנתיים, כשהיא תתחזק, ואז תזכיר לך את זה בכאב, וכדי להראות לך עד כמה אתה לא בסדר), ולאחר שכבודה בעיניך נרמס, לפחות לפי ראות עיניה, וכנראה גם לפי ראות עיניך גם אם לא תודה בזה (כי היא הרי משפילה את עצמה, ואתה לא יכול שלא להפנים את זה; וגם זה יחזור לשניכם כבומרנג בעוד חודש או בעוד שנתיים), מאידך.

קראתי את תשובתך בעיון רב.ועלו לי כמה שאלות. אז בעצם לפי דעתך, בעתיד אם נחליט שאנחנו חוזרים להיות ביחד, הדבר לא יצליח רק בגלל הכעס הנוכחי? הכעס הזה שכרגע יש לה עלי הוא לא כתוצאה של פגיעה טרייה, ויחלוף עם הזמן?וכשנחזור נגיד בעוד שנה, אומנם נצטרך לבנות אמון מחדש אבל הזכרון של הפרידה יגבר על הזיכרון של הרגעים הטובים והגעגוע?האם לדעתך התחלת הניתוק מגע כרגע צריך להתבסס על הזרעת תקווה מצידי שיש סיכוי שנחזור להיות ביחד בעתיד, כלומר שנשמור על איזהשהי אופציה פתוחה. או אולי צריך לתת הרגשה שלא מעוניין יותר אבל אי אפשר לדעת, כדי להקל עליה, ואולי בעתיד פתאום להפתיע ולנסות אם נרצה??דבר שני, אני ממש מתפעל מרמת התשובה הישירה שלך. מעריך מאד את השקעת המחשה בתשובה.תודה.

הלומד יקר,
נדמה לי שהחמצת נקודה חשובה בתשובתי הקודמת, והיא שמבחינת חברתך, כדאי לה לנתק מגע. שמירת הקשר שלך איתה נובעת ממניע אנוכי, כי במצב העניינים הנוכחי היא שולחת לך מסרים ברורים שהיא לא רוצה מישהו אחר. בשלב זה, לך מאד נוח לשמור על אופציה פתוחה, כי אתה הוא זה שהולך לרעות בשדות זרים. לו היית חושש שהיא תתאהב במישהו אחר בעוד חודש או חודשיים, אולי היית נוהג אחרת.לא אמרתי שאין סיכוי שקשר מתחדש מאוחר יותר ייכשל. אבל הסיכוי להצלחתו נמוך באופן משמעותי, כי היא לא תבטח בך, ומבחינתה, בצדק. ולכן, גם אם היא תרצה שתחזרו להיות ביחד, זה יפגע ביחסים שיתפתחו ביניכם. ואם לה יהיה מישהו בדרך, ובעיקר אם היא תפתח רגשות כלפיו, גם אתה תאבד את האמון בה.