כשהזוגיות בהתרסקות: מה עושים?

שלום
!אני בת 27 נשואה כשנתיים ואם לתינוקת מקסימה כבת שנה.בערך מהרגע שהתחתנו בעלי השתנה מקצה לקצה, בהכל! החל מאופיו וכלה באחריות אישית. המריבות לא איחרו לבוא ובעצם חיינו שנתיים מלאות בריבים על דברים שטותיים וגם על דברים חשובים ביותר. בקיצור- אנחנו פשוט לא מסתדרים. עלו מס' פעמים דיבורים על טיפול זוגי, בעיקר מצידי והוא תמיד אמר לי בסדר נלך, אך אף פעם זה לא קרה.השנה האחרונה היתה תקופה קשה מאוד עבורינו עקב בעיה של התינוקת, שבעצם זה השליך על כל מיני דברים ביחסים, לא עשינו תיאום ציפיות בינינו וזה גרם למשבר גדול ביחסים.לפני כשבועיים בעלי אמר: "זהו, אני לא יכול לחיות איתך יותר, מעכשיו אני לא מתייחס אליך ואת לא מתייחסת אליי". הדבר גרם לי עוגמת נפש רבה, קמתי והלכתי עם הקטנה לאמא שלי. הרגשתי שאני לא מסוגלת לשהות בבית שבו בעלי מתנכר אליי, לא מדבר, לא מתייחס וכו'..מאז ועד היום כל ניסיונותי לדבר על ליבו שמגיע לנו הצ'אנס האחרון, בעיקר בשביל הקטנה שלנו. שאף פעם לא הלכנו לקבל ייעוץ והדרכה, שאני בטוחה שעם ייעוץ והדרכה נוכל לחיות חיים נפלאים יחד. שום דבר לא עזר. הוא בקושי התייחס אליי כשדיברתי וגם להודעות כמעט ולא ענה.היום הוא אמר שהוא כבר לא יודע אם הוא אוהב אותי. אמרתי לו שאני מתחננת שנעשה נסיון נוסף, אני לא רוצה לפרק משפחה, לא רוצה שהבת שלי תגדל בשני בתים, לא רוצה לוותר בלי לקבל עזרה קודם. הוא אמר שאולי בהמשך, כרגע לו, טוב לו ככה.אני מתפוצצצצת!!!!! לא יכולה כבר!! אני מנסה לשרוד עם הרגשות שמציפים אותי, מנסה להיות שמחה כל הזמן, להרגיש שהכל בסדר בעיקר בשביל ביתי, אך בפנים אני מתפוצצת, והיא מרגישה הכל! מאז שעזבתי את הבית היא השתנתה מאוד, עצבנית יותר, בוכה יותר ואני בוכה יחד איתה. לא יודעת כבר מה לעשות!! הימים עוברים ואני כבר לא יודעת מה אני מרגישה. אני בתקווה ענקית שהוא ישנה את דעתו אבל בספק אם זה יקרה.עצוב לי, עצוב לי שככה זה יגמר. אלו לא החיים שפיללתי להם, קיוויתי למשהו אחר, למשהו טוב, לבית מאושר..תעזור לי!! תייעץ לי!! איך אני מתמודדת עם זה? מה אני עושה??אני מרוסססקקתת!!!!

אאאא יקרה,
את במצב מאד מתסכל, מכיוון שמה שאת לא עושה לא מצליח לקרב ביניכם. את מציעה יעוץ זוגי, את מציעה לנסות נסיון נוסף, ולא משנה מה את אומרת, הוא בשלו וכבר לא מוכן להקשיב לך. להיות חסר אונים זו תחושה קשה מאד - ועכשיו לא רק הזוגיות שלך בהתרסקות, אלא גם את באופן אישי.אני מציע, לכן, שתתחילי עם עצמך. לכי ליעוץ לבדך עם מטפל שעוסק גם בעבודה פרטנית וגם בעבודה זוגית. את זקוקה בזה לעצמך, ואולי ביחד תוכלו לחשוב אם ומה אפשר לעשות כדי לחבר אותך אל בעלך - אולי גם דרך בחינת הפחדים והחרדות שלו מהקשר שלכם. וחשוב מאד מאד - לחזק אותך. הן למענך והן למען בתך.