כשהאהבה נגמרת: מה רוצה הלב?

אני נמצאת במערכת זוגית כבר 7 שנים, ולבן זוגי יש בן מנשואים קודמים, ולנו יש בת משותפת בת 4, מאז שנולדה בתנו אני פחות בהרבה מתייחסת לבן זוגי ולבנו, לאחר 6 שנים קנינו בית ביחד, והמצב מתדרדר לגמרי, אתמול שאלתי אותו אם הוא רוצה ללכת ליעוץ זוגי, אבל הוא אמר שהוא לא מאמין בזה, אנחנו כל הזמן רבים על כסף שאני צריכה לעשות קניות לבית וגם לקנות לבן שלו, המון וויכוחים על הבן שלו, אמרתי לו שאני לא זאת שצריכה להשתתף בקניות מצרכים לבן שלו, יש לי מספיק משכנתא והוצאות לילדה. כמובן שלילדה אנחנו מתחלקים חצי חצי למרות שאני נמצאת איתה הרבה יותר ממה שהוא ומשקיעה בה הרבה יותר וקונה לה בגדים שהוא לא עושה זאת.אנחנו נמצאים בתוך מערבולת והזמן רץ, היא אפשר לדבר איתו הוא תמיד צורח וצועק וחושב שהוא הצודק, אני נורא נורא משתדלת באמת אבל הוא לא יודע להעריך כלום וזה גם נורא מפריע לי, אני לא יודעת האם הדרך הכי טובה זה לפרק את הזוגיות הזאת שאני לא קוראת לה זוגיות אני קוראת לה שותפת כי אנחנו מתחלקים הכל חצי חצי. (מארנונה חשמל וכו' וגם גן).אני כבר אומרת לעצמי שאני כבר לא יודעת מה עדיף להיפרד או להשאר תקועה עוד 14 שנה עד שהילדה תהיה בת 18 אבל אני יודעת שזה הורס לי את הבריאות אולי הייתי מכירה מישהו הרבה יותר נורמלי ממנו.נכון, שאני אומרת לו שאני כבר לא אוהבת אותו וזה הכל הרגל, כי מאז שבתנו נולדה אנחנו שותפים מהכל חצי חצי ולא מרגישה בזוגיות.אשמח לשמוע מה ההצעה שלך בנושא?

מישהי יקרה,
האמת? גם אני מבולבל מהמכתב שלך. בעיקר, כי לא ברור לי מה את רוצה ממנו. כשאת אומרת לו שאת כבר לא אוהבת אותו ושהכל הרגל, את רוצה שהוא יאמין לך או את רוצה שהוא לא יאמין לך? לי זה ממש לא ברור.