כשאת שונה ממנו: איך להסביר?

שלום
לך,אני מרגישה שעוברת עלי תקופה קצת מוזרה, גם במצבי הבריאותי וגם הנפשי, מרגישה צורך בעידוד, אבל במקום לקבל עידוד ותמיכה מבעלי אני מרגישה שהוא רק מנסה לתקן אותי, אני רוצה עכשיו שירגיע אותי, לא שיחפש אותי ויבדוק מה לא טוב בי, גם ככה קשה לי עם עצמי, אני מרגישה מאוד בודדה, ואובדת עצות, אני לא יודעת איך להתמודד עם המצב, אם תוכל/י ליעץ לי, איך לשמור על איפוק, קור רוח, איך להירגע, לא להכנס ללחץ נפשי, ומה אני אמורה להגיד לו שיבין אותי בתקופה הזאת???תודה מראש!!!

חסוי יקרה,
את שואלת שאלה קשה, הן בגלל שהיא טיפוסית להרבה זוגות, ולהרבה מקרים של יחסים בין גברים לנשים ובדיוק באופן הזה, והן משום שאני לא יודע מה טיב היחסים ביניכם עד לנקודה זו. גברים, כאשר האשה שלהם נתונה במצוקה נפשית, חברתית או בריאותית, הופכים בדרך כלל להיות מאד קונקרטים, ולתת "פיתרון". אלא שכאשר הפיתרון המוצע הוא בדרך כלל תשובה מעשית די טריוויאלית, שבודאי גם את חשבת עליה, ולא עוזרת לך, את מרגישה כאילו הוא "מנסה לתקן" אותך, ולא מעריך אותך מספיק. אלא שזה לא זה. הוא רואה שאת לא מבצעת את אותו פיתרון קונקרטי, ולכן מציע לך אותו שוב, ואולי אפילו מתאכזב כשאת לא, ובודאי שלא מבין מדוע את לא מבצעת את זה. זו המגרעת שלו, לא שלך. הוא לא רואה את התמונה הרחבה יותר, את העובדה שקשה לך רגשית, ולפעמים מעשית, לבצע את אותו פיתרון "פשוט", עד שלבסוף הוא אומר לעצמו: "אני את שלי עשיתי. אמרתי לה מה לעשות, ואני לא אשם שהיא לא עושה. שתבקש עזרה במקום אחר." כשאת היית רוצה שהוא ירחיב את היריעה. שיבין מדוע זה קשה לך. שיבין את כל הדקויות של הקשיים, ולפעמים גם את הקושי הרגשי להיות כמוהו, ולבצע פתרונות שלו. את אחרת. את חושבת אחרת, לפעמים צריכה להתחשב ברגשותיהם של אחרים יותר ממנו, וזה מסבך את התמונה, ועוד ועוד.ואולי זה מה שאת צריכה לומר לו. זה שאת אחרת. זה שהוא לא צריך להתרגש יותר מדי מכך שאת במצוקה, וצריך יותר להקשיב מאשר לתת לך פיתרון. כי ההקשבה הזו, והחיבוק והידיעה שהוא איתך, לפעמים חשובים יותר מאשר פיתרון. שאת יודעת ומבינה מה הוא אומר, אבל שזה לא קל לעשות זאת. אז שיקבל את זה, ויהיה סבלני יותר, ושייתן לך חיבוק ואת תחושת החברות. שזה בעיקר מה שאת רוצה ממנו.