כעסים על הבת: מה לעשות?

אני מתכתבת עמך רבות ומקבלת כל עיצה ,שמי חוי(הבת שלי שנתה את האימל לכן כתוב רוני).גלגלתי בפניך מסכת יחסים קשה של שנים עם הבת והתגברתי בגאווה כמעט על כל המכשולים.קיים מכשול שאני לא מצליחה להתגבר עליו והוא כעס סמויי על כל דבר שקשור לבת.(התגרשה-בת22)אם היא מתקשרת אני בלחץ כי כל פעם קורה משהו חדש שעלי להתמודד איתו:משעמם לי,הילד נפל,קיבלתי חשבון חשמל איך אשלם,אוף-נגמר לי הכסף כבר באמצע החודש,חברה העירה אותי בלילה ובאה לבקד ,איך יהיה לי כוח לשמור על הילד?כשאנו מטיילות בביג ואני קונה לה בגדים,אוכלת איתה והולכים למשחקים אני רוצה לפרוש ולקנות לעצמי משהו היא הולכת עם הקטן אחרי,לפתע אני פוסקת שאקח אותם הביתה ואני חוזרת שוב לביג בשקט.אני עושה לה משלוחים של אוכל כשכבר אין לה כסף.ברור לי שהיא לבד ושקשה לה ושצריך לתמוך בה ולהקשיב לה אך השיחות איתה הן תמיד שיחות של ניצול וקיטורים וממש משעמם ובכל זאת אני משתדלת. למה אני כועסת ומוציאה כל כך הרבה אנרגיות שליליות ומה אוכל לעשות קצת לעצמי(אני אלמנה)מבלי להרגיש אשמה?שני הילדים שלי שומעים אותי מקטרת וכועסת ומספרת שאני שונאת אותה והייתי רוצה שתמות כדי שהחסימות באנרגיות שלי ייפתחו.(אני אומרת זאת כבר 22 שנה ). תודה.חוי.עשיתי צעד ענקי כשהפסקתי לממן שיחות טלפון שלה בעקבות חשבונות אסטרונומים ,היא עשתה קוו ומשלמת ועכשיו היא מתקשרת רק פעמיים ביו במקום 40 פעם.פתרון גיאוני.

חוי יקרה,
לכעוס על הבת שלך זה בסדר ונורמלי, אבל תלוי גם באיזו מידה. ומה שאת מרגישה כלפיה, מקטנות, בודאי שלא עזר לבריאות הנפשית שלה, וחבל ששתיכן לא טיפלתן בזה הרבה קודם. כדאי שתתחילו בזה עכשיו, ותלכו שתיכן לטיפול משפחתי. ובכל מקרה, לספר מה שאת מספרת לשני הילדים האחרים שלך זה מאד לא בריא, כי הם יכולים לעשות את ההשלכה לכך על עצמם, ולהבין שלמרות שאת אמא שלהם, את עלולה לשנוא אותם.