כעסים וביקורת בזוגיות

שלום
ד"ר אורן חסון,אני ובעלי נשואים באושר כבר שנתיים ושלושה חודשים יש לנו 2 ילדים קטנטנים אחד בן שנה ו-9 ואחד בן שנה(פער גילאים לא קטן)אני רוצה לומר שאני מאוד אוהבת את בעלי ואני לא יכולה להסתדר בלעדיו הוא גם עוזר לי המון וגם מצחיק ומשמח אותי בקיצור החבר הכי טוב שלי.לאחרונה המצב הכלכלי ירד מאוד בעלי לא מצליח לפרנס אותנו כמו שהיה פעם העסק שלו קצת צנח והוא מחפש כרגע עבודה חדשה לי אישית קשה מאוד עם זה כי אני חושבת שהוא לא מתאמץ מספיקלגבי חיפוש העבודה,בנוסף לזאת יחסי המין ביניינו ירדו (מטעמי) אני לא יודעת להסביר למה זה לא שירדה לי האהבה אליו אני מאוד אוהבת אותו ולבעלי קשה עם זה הוא חושב שאני כבר לא נמשכת אליו וזה ממש לא נכון אני מאוד נמשכת אליו פשוט לא בא לי כמו פעם אני חוזרת תשושה מהעבודה ויש לי עוד 2 ילדים לטפל בהם כשאני חוזרת ובסוף יום בא לי קצת להיות עם עצמי ועם בעלי לראות סרט טוב ולאו דווקא לקיים יחסים... אני יותר אוהבת את הנשיקות והחיבוקים אשמח אם תוכל לענות לשאלתי איך אני יכולה לשמח אותה ולגרום לו שיידע שאני כן נמשכת אליו ?? כי הוא לא מאמין לי..:(

הדר יקרה,
יש לך כעסים עליו ועל ההתנהלות שלו. יש לך ביקורת עליו. זה משפיע עליך בכמה רמות, ובין היתר גם כי אם את חושבת שהוא לא מתאמץ מספיק, את גם מאשימה אותו בקושי והמאמץ שלך, שחלקם היו יכולים אולי להיחסך אם היית יכולה להרשות לעצמך לעבוד פחות, או להעסיק מטפלת.בין אם היית מממשת זאת, או בוחרת לעבוד קשה באותה מידה! אבל הבחירה היתה שלך, וכרגע את אולי אפילו מאשימה אותו רק בכך שאין לך בחירה.האם מאשימה אותו בתוך תוכך, ולכן מתרחקת ממנו חלקית, כי לא מגיע לו "פרס"? - יכול להיות. זה לא אומר שאת לא נמשכת אליועקרונית, אלא רק מעשית. יתכן שכאן הפער במה שאת מתארת כאן. כי את איתו, והוא חשוב לך, ואת רוצה להרגיש שיש לך בן זוג, ושהוא חשוב לך. את רק לא מתפנה מספיק רגשית כדי להעניק יותר. וזה הרי מה שאינטימיות מינית מספרת - את מידת ההשקעה והרצון הטוב בנתינה ובקבלה (ולפעמים נתינה וקבלה הם כמעט אותו הדבר). ומזה יש לך היום כנראה קצת פחות.אם כל זה נכון, אז בעצם את שואלת: איך לכעוס עליו פחות ולקבל אותו יותר? (כדי להיות מסוגלת לתת יותר מעצמך). ואולי את שואלת: איך אני יכולה לא לתת מעצמי יותר, אבל שיחשוב ששום דבר לא השתנה? (גם אם זה לא נכון, ומשהו בכל זאת השתנה). - דברי עם עצמך, דברי איתו, ואולי כדאי שתדברו על כל עניין העבודה שלו עוד (גם לצורך הדיאלוג שלך עם עצמך!). מבלי להאשים, מבלי לבקר, מבלי לדחוף, אלא מתוך רצון להבין אותו, להציע, אבל גם לקבל את תשובותיו. פה ושם, אם לא תלחצי חזק מדי, הוא ישנה את דעתו בעקבות מה שאמרת לו, גם אם לא יגיד לך את זה מייד, או בכלל. תקופה כזו שבה הגבר מאבד את מקור פרנסתו היא תקופהמשברית, ובעיקר לגבר. הוא צריך את החיזוק שלך דווקא עכשיו, כשאת מאבדת ביטחון.