כעס על בן זוג: איך להרגיע רגשות?

שלום
ד"ר חסוןאני בת 27 ומאורסת לבחור מקסיםהאמת היא שאני מאוד פראנואידית בנוגע לשקר, היה לי בעבר חבר ששיקר לי כל הזמן ואני מרגישה שקשה לי לסמוך...הבהרתי לארוסי שחשובה לי מאוד האמת ושאני מאוד רגישה בנושא ואז קרה הסיפור הבא:יש לו מישהי בעבודה שהייתה ידידה שלו (כיום היא כבר לא עובדת איתו), כשהכיר אותי הוא כבר הפסיק להפגש איתה (לקפה למשל) כי הוא לא מאמין בידידות, הוא אמר שהיה בקשר איתה כי פשוט היה לו משעמם והיה אחרי פרידה של שלוש שנים,,,כל הזמן שאלתי אם קרה משהו ביניהם, הוא אמר שלא,,,היא גם הבת של אחד מחבריו לעבודה והוא אמר שהוא לא רצה לפתח איתה קשר,,כששאלתי אותו אם היה אז מוכן לשכב איתה, אמר שלא הייתה לו בעייה,,כמו כל הגברים.לפני חצי שנה,כן חצי שנה(וזה מראה עד כמה אני מתוסבכת), דיברנו על כמה חשובה האמת, ורבנו גם על איזשהיא אי הבנה שהייתה לנו, ואז פתאום הוא פרץ בבכי היסטרי ואמר כי יש לו משהו לספר לי בנוגע לידידה והוא יודע שאעזוב אותו בגלל זה.כמובן שנכנסתי להסטריה, והוא שוב צעק כי לא קרה כלום.הוא סיפר כי כשנפרד מהחברה של השלוש שנים,לפני שהכיר אותי,היה שבור והלך לפאב עם הידידה, השתכר ולא יכל לנהוג הבייתה. הידידה הציעה שיישן אצלה, הוא ישן אצלה בתחתונים באותה מיטה וכמובן ניסה את מזלו והיא סרבה. למעשה לא קרה שום דבר נפשי ופיזי, הוא אומר שעשה טעות שניסה והוא מתבייש בזה. אמרתי לו למה לא סיפרת? אז הוא אומר שזה עלה לו בראש אבל הוא לא ייחס לזה משמעות, הוא לא מרגיש כלפיה כלום וכמו כן חזר והדגיש כי לא קרה שום דבר פיזי או נפשי. האמת שאני מאוד התעצבנתי, לא הבנתי למה הוא לא סיפר לי את זה,....שאלתי כמובן אם כדי לשמור על קשר איתה, כדי שלא אגיד לו לנתק איתה קשר והוא אמר שלא,האמת הוא לא היה איתה בקשר טלפוני קבוע(נראה לי שבמשך שנה דיבר איתה שלוש פעמיים מסיבות עבודה וכו') כמו כן הוא לא נפגש איתה מחוץ לעבודה , היא עובדת באזור אחר והוא היה רואה אותה מידי פעם בקפיטריה(הייתה פעם אחת שהיה לה יום הולדת והוזמנו שנינו, אבל לא הלכנו).מאוד כעסתי כי נזכרתי שהלכנו לחתונה של חבר שלו מהעבודה, הידידה הייתה , לחצתי לה יד ומאוד כעסתי שלא ידעתי על הסיפור הז, הרגשתי מרומה...כל הסיפור הזה מאוד הלחיץ אותי ועורר בי פחד כבעבר- שהחבר שלי לשעבר שיקר לי והוא שיקר בגדול...אני סלחתי לארוסי אבל עדיין אני לא ממש שלמה עם זה, אני בטוחה שאני מגזימה.אנחנו מדברים על זה עד היום, והוא יודע עד כמה אני רגישה ודואג לשתף אותי בכל נושא.אצייין כי הוא מתייחס אלי בצורה הטובה ביותר, טוב לב והמערכת יחסים ממש טובה פרט לעניין זה שממשיך להטריד אותי, להעיק עליי ולהקשות על מערכת היחסיםמה דעתך?

רק רציתי לציין שהתארסנו לפני שנודע לי הסיפור הזה (התארסנו אחרי 9 חודשים) וכי כל הסיפור קרה עוד לפני שהכרתי אותותודה

רציתי רק להוסיף: כשכתבתי שהוא ניסה את מזלו, הוא התחיל ללטף אותה והיא ביקשה שלא יגזים, אז הוא הפסיק , חיבק אותה ונרדם....

מירב יקרה,
אני אנסה להסביר לך שאת מגזימה בכעסך על ארוסך, אבל אני לא בטוח שזה יספיק כדי להרגיע אותך, משום שהרגשות שלך מועצמים הן מארועים קודמים והן בשל כך שאת סוחבת את זה כבר זמן די רב. וככל שאת סוחבת את זה יותר, כך יותר קשה להיפטר מזה, הן כי זה מתגלגל לך בראש כל אותו זמן, וצורב את החיבורים הנוירוביולוגיים אצלך (במילים פשוטות, את מלמדת את עצמך כל הזמן כמה זה חשוב, ולכן זוכרת את הארועים טוב יותר, ומייחסת להם חשיבות), והן כי בדיעבד, נורא קשה לחשוב על זה שהיינו עד כדי כך אידיוטים שאנחנו מענישים את עצמנו, ולפעמים את בני זוגנו, על משהו שהוא באמת חסר חשיבות. לפיכך, ולפעמים לפיכך בלבד, אנחנו נוטים להאמין שאם כך זה כנראה כן מאד חשוב.אז לפני שהכיר אותך היתה לו ידידה, והוא, כשהיה שיכור, ישן איתה בתחתוניו, ואולי ניסה משהו שלא עבד. לדעתי גם אין לו מה להתבייש בזה. העובדה שהוא מתבייש בזה אולי אומרת, ומזה אני חושש, שאת משדרת לו שדבר כזה היית רואה מאד מאד לא בחיוב. כלום לא קרה שם, וגם אם קרה, זה לא משנה. ואני לא מבין מדוע היית צריכה לחקור אותו ביחס לאותה בחורה כל כך הרבה פעמים. חשבי היטב ממה את פוחדת, כי נראה לי שאין לך סיבה ממשית.ואז אנחנו מגיעים לנקודה שלגביה את צודקת, והיא שהוא העלים ממך את האמת. אם את משדרת לו חרדות וחרמות על קשרים אחרים, ואולי במיוחד איתה, לא פלא שהוא לא רוצה להתעמת איתך ומעדיף להסתיר. אולי כי את לא יודעת לקבל קשר שהיה או לא היה לו עם מישהי לפנייך, ואולי כי היית עושה מזה סצינה, ודורשת לנתק ממנה כל קשר, ואולי כי לא היית יכולה להסתכל לה בפנים לו היית יודעת את זה כשלחצת את ידה. אז אני די מבין אותו. כי את מגזימה. ונדמה לי שמרוב זה שהוא רוצה להיות איתך, ופוחד מתגובות שלך, הוא נזהר שלא לנהוג באופן שירחיק אותך ממנו. מצד שני, העובדה שזה העיק עליו כל כך, עד שסיפר לך את זה בעוצמה רגשית כזו, אומרת שהוא מאד מצפוני, ושזה הציק לו זמן רב, וגם, עד כמה הוא חושש היה מלומר לך את זה (וחושש זו אולי מילה עדינה מאד ביחס למה שהרגיש). קחי זאת כנקודת כשלון של שניכם. שלו – להגיב באומץ ולומר לך מה היה ולהתמודד עם זה, ושלך – להפסיק להשתמש בפחדים שלך כדי להפעיל עליו טרור. לו היית רגועה יותר, ויודעת שלא לייחס חשיבות למשהו שאין לייחס לו חשיבות, הוא לא היה צריך לשקר לך. כפי שאת רואה, הוא לא יודע להתמודד עם תוצאות החרדות שלך. לכן, אומר בזהירות שאם מה שאת מתארת סימפטומטי ליחסים שביניכם, ואם אתם חושבים שאתם רוצים ללמוד טוב יותר פתיחות ואמון הדדי, כדאי שתלכו ליעוץ זוגי ממוקד, שנושאו יהיה התקשורת ביניכם.

הפרטים הללו, קטנים כגדולים,ממש, אבלממש, לא רלוונטיים.