כעס מוצדק: מה באמת מסתתר?

מאיפה מתחילים....אני אוהבת את בעלי מאד והוא גם אוהב אותי.בזמן האחרון אנחנו לא בסדר ,מריבות בלי סוף , הבעיה העיקרית היא שכשאנחנו רבים אני פוגעת בו במילים בכוונה באותו זמן אני רוצה רק להוציא את הכעס ואז אני נרגעת...הבעיה היא איך מרגישים אחרי זה.הוא מאד עקשן ורק מבין צעקות לכן אני צועקת, אני לא אוהבת להית ככה אבל רק כך הוא מבין ואני לא מבינה למה,,עיקר הבעיות הם כלכליות לכן שנינו מאד לחוצים,מה לעשות כדי להוציא את הכעם בצורה אחרת ,אפילו שאני יודעת שכעסי מוצדק..?תודה

שלום
גאולההאם הוא יודע איך את מרגישה?האם הוא יודע שהתגובות שלך לא לרוחך?התחלת את פניתך בהצהרת אהבה וזה יפה מאוד..........זה מראה שעכשיו צריך רק את הרצון הגדול בשביל לפתור את הבעיה.......חשבת אולי להיות את שתושיט ידה לשלום ותארגן איזה ערב מוצלח בו תשבו יחד בנחת באוירת שלום ......אפילו הייתי עושה את זה קצת אירוני וקונה מקטרת ומצהירה עליה כעל מקטרת השלום.......תדברו אחד עם השני, ספרי לו איך את מרגישה, ספרי לו כמה הוא חשוב לך.......איך היית רוצה שהדברים יתנהלו מעתה והלאה..........תנסו להגיע להחלטה יחד איך לא להתנהג אחד לשני כפי שאתם מתנהגים היום.בהצלחה, מחזיקה לך אצבעות.צדף.

גאולה יקרה,
שתי המלים האחרונות שלך הן מילות המפתח: "כעסי מוצדק". המקור לכעס הוא נסיון לתבוע עלבון (כבר אריסטו אמר את זה, אגב), כאשר המטרה היא להשיג מחדש את ההערכה שאת חושבת שמגיעה לך. והדרך שלך להשיג זאת היא בלהוכיח שאת צודקת. מכאן צרוף המילים שלך "כעס מוצדק". אבל כשאת (ואני מצטט) "פוגעת בו במילים בכוונה", ושרק "ואז אני נרגעת", אפשר להבין מזה שהכעס שלך אינו באמת מיועד להראות מי צודק, אלא להראות שאת לא מוחלת על כבודך, ושאת מוכנה לפגוע באדם האהוב עליך, ובלבד שהוא יעריך אותך. יותר מזה, את כותבת שהוא "רק מבין צעקות, לכן אני צועקת" וש"רק כך הוא מבין". אם אתם ממשיכים לצעוק, גאולה, סימן שהוא לא מבין. סימן שאת מתוסכלת שהוא לא מעריך אותך ושהוא לא עושה את מה שאת רוצה שיעשה, וסימן שגם הוא כזה.ואם כל זה לא עבד, גאולה, סימן שצריך לעשות משהו אחר. כי צעקות מוליכות לעוד צעקות, ואלו מוליכות אותך אלי. הלחץ הכלכלי הוא רק סיבה חיצונית שגורמת לכך שניגוד האינטרסים ביניכם גדול יותר (קושי יותר בחלוקת תפקידים, בחלוקת המשאבים וכדומה), מה שאומר שכאשר האינטרסים שלכם מנוגדים אתם לא יודעים לוותר, ולא יודעים להתפשר. מכאן התסכול.אתם צריכים ללמוד להקשיב יותר. נסי במשך שבוע אחד להאזין לצרכים שלו, להאזין לשאיפות וללחצים שלו, וללכת לקראתו בכל מה שאפשרי. מכיוון שאת תמנעי את המריבות האפשריות, יהיה יותר שקט ביניכם. אבל שימי לב גם אם בסיום השבוע הוא למד גם להקשיב לך יותר. להקשיב כאשר את מדברת, ואם תאזיני לו יותר, פרושו להקשיב כאשר את מדברת פחות. אם תצליחי לעמוד בכך לשבוע, תוכלי לראות שהיחסים ביניכם ישתנו לטובה. אחר-כך, תוכלי, לאט ובחוכמה, להגיע גם למילוי האינטרסים שלך, ומבלי להגיע לצעקות. בכל מקרה, אם הדברים האלה קשים לך, ואם אתם ממשיכים בדגם הזה, מוטב שתעצרו עכשיו, ותגיעו ליעוץ זוגי בהקדם. ככל שזה יימשך כפי שזה היום, הנזק הנבנה יהיה קשה יותר לגישור.