ויכוחים על הילד: מה באמת הבעיה?

שלום,
אנו נשואים 5 שנים יש לנו ילד בן 3, הבעיה הינה המריבות הבלתי פוסקות שלנו בעניין חינוך הילד, אני יותר אסרטיבית ולא מתפשרת בנושאים מינוריים וגם ביותר המהותיים, בעלי לעומת זאת מאוד מאוד וותרן ורצונו של הילד הוא מעל הכל, לצערי ככל שהילד גדל, הוא מבין את הכח שיש לו ושאם הוא יאמר "אבא" הוא יקבל הכל גם אם אמא לא מרשה ולא מסכימה, בעלי טוען ש"זה לא נורא" ו"רק הפעם" אבל כמובן שזה הפך לדרך קבע, המריבות ביננו הפכו לשגרתיות, לעיתים אנו אפילו לא מדברים האחד עם השניה כמה ימים ולעיתים אף מגיע למצב של גידופים הדדיים כדי להחזיר האחד לשני, לשנינו נמאס מכל המצב, בעלי מאוד מקובע בעניין הזה והוא בטוח שאני זו שלא בסדר - ייתכן שאני לא נוהגת כראוי אך המצב מחייב איזושהי התערבות חיצונית. מה לעשות ????תודה, צ.

צ יקרה,
תרשי לי קודם כל להפנות אותך לשאלה די דומה שנשאלה כאן לפני זמן מה:http://www.starmed.co.il/Forum/?ForumID=93&MsgID=865750הדמיון בין שתי השאלות הוא בכך שבשני המקרים הויכוח ביניכם אינו בגלל הילד, אלא בגלל שאתם לא מצליחים להגיע לעמק השווה ביניכם. יש הבדל מסויים באופי הבעיה, ולכן אולי גם בפתרון. יש לי רושם שאתם מנצלים את הילד כדי לשלוט זה בזו. אני אפילו חושד שאתם הופכים להיות מקובעים בדעות שלכם, ביחס לילד, ושאת אולי לפעמים לא מוותרת לילד, רק כדי שלא להכנע לבן זוגך, ושהוא לפעמים מוותר לילד, רק כדי שלא להראות שהוא נכנע לך ומסכים איתך.הויכוח אינו הילד. אני בטוח שאם תוותרי לילד כשבן זוגך מבקש, הילד לא ייצא במצב רע מכפי שהוא ייצא כאשר הוא לומד לשחק בינך לבינו. באותה מידה אני גם בטוח שהילד יהיה מחונך כראוי אם בן זוגך ינהג לפי מה שאת רוצה. היום שלושתכם ניזוקים. יעוץ זוגי יכול להקל על שניכם לרדת מהעץ בעניין הילד, לבחון את מהות הקונפליקט האמיתי שביניכם (זה שאינו קשור לילד, אבל נמצא בבסיס היחסים שביניכם), ולסייע לכם לתקשר כראוי כדי שתלמדו לפתור את הקונפליקט הזה בצורה שתהיה מקובלת על שניכם, וכדי שתלמדו לפתורבעצמכםקונפליקטים אחרים שמן הסתם שיבואו עם הזמן.