התמודדות עם קשר לא סימטרי

לפני שנתיים וחצי הכרתי מישו,הוא התחיל איתי הטירוף. ולאחר חודשיים הסכמתי לחיזורים שלו.אנחנו היום בקשר רציני מאוד, אני אוהבת אותו והוא אוהב אותי. אבל יש בעיה.הוא נשוי ויש לו שני ילדים. והוא לא מוכן להתגרש מאישתו כדי לעבור לגור איתי.האם עליי להמשיך את הקשר הזה? כי אני ממש פגועה מכל העיניין הזה.אבל אני ממש אוהבת אותו ומאוהבת בו מעל הראש.אני נמצאת בדילמה- עיזרו לי.תודה

רינת יקרה
אני יודעת שקל יותר לתת עיצה וקשה יותר לבצע אותה.עם זאת אני מאמינה שמגיע לך משהו שיהיה פנוי עבורך.אני חושבת שמגיע לך משהו שאת תהיה מספר 1 עבורו ולא מס' 2.עשי טובה לעצמך ותתנתקי ממנו ויפה שעה אחת קודם.מחזיקה לך אצבעותצדף.

צדף היקרה.
..אם זה היה קל הייתי עושה זאת מזמן.אני גם חושבת שאני צריכה חהיות מספר 1. אבל אני לא מסוגלת להתנתק ממנו.הוא מכנה אותי: "אישתי".לפעמים כשאישתו והילדים לא בבית אני גרה איתו.מה לעשות?

רציתי להוסיף שזה לא ממש קל כי הוא הבוס שלי בעבודה. אני המזכירה האישית שלו.הוא מנהל של חברה מסויימת.אם אני אתנתק ממנו אני עלולה לעבד את מקום העבודה שלי לא בגלל שיפטר אותי (- אני אדם מספיק מוכשר למצא מקום עבודה אחר....)אלא כי לא אוכל להסתכל עליו.....מה את חושבת?

רינת.......הוא לא פנוי כל כולו בשבילך.את צריכה לשאול את עצמך האם את מוכנה להתפשר כל כך הרבה בחיים.אני חושבת שלחכות לרגעים המועטים שאתם יכולים לגנוב יחד זה כאב לב גדול מידי.מה יקרה אם אישתו תגלה? האם הוא יפרד ממך? ומה אז?הוא מצהיר מראש על כוונותיו שהוא לא יעזוב את משפחתו עבורך(כל הכבוד לו על הכנות).משפחתו בעדיפות מעלייך וזה ברור ואף מובן אך האם זה מה שאת מחפשת?אין לי תשובת קסם שתתן לך להרגיש טוב יותר, זה משהו שצריך לבוא מתוכך ועם הרבה עבודה עצמית.אני יודעת שקל יותר לומר וקשה יותר לבצע.מחזיקה לך אצבעותצדף

צדף,אני ממש מודה לך על התשובות שלך,אבל לא ענית על העיניין של העבודה.אמרתי לך הוא הבוס שלי- ואני ממש אוהבת לעבוד איתו.הוא אדם מאוד מוכשר, הוא מלמד אותי הרבה דברים על כל מיני נושאים- גם שלא קשורים לעבודה.כל הזמן הוא מציין שאכפת לו ממני ושהוא דואג לי ואוהב אותי.יש עוד פרט שלא ציינתי : יש בנינו הפרש עצום בין הגילאים אני בת 23 והוא בן 34.את מבינה?לפני חצי שנה הכרתי מישו אחר, וכשאמרתי לו את זה הוא ממש כעס, לא דיברנו בערך יומיים. (היה קשה לעבוד ככה.)מצפה לתשובה ממך... ומה-ד"ר...

רינת יקרה
את עוד ילדה קטנה וכל החיים לפנייך למה להתחיל אותם על רגל שמאל, אם כל הכבוד לאהבה ולתמיכה בעבודה...המצב לקוי ואת חייבת לברוח כל עוד את יכולה.א. את עוזרת לו לפגוע באישתו ובשניי ילדיו.ב. הוא לא יעזוב את אישתו למענך.ג. את משחקת משחק אסוראז למה...גם אם תיצטרכי להחליף עבודה אז זה שווה לקום וללכת בעצם לא ללכת לברוח.אני יודעת שאולי זה קשה אבל תחשבי על החיים שלך ותראי איך את יכולה להעביר את חייך בתקווה למשהו תקין ומותר ובוסרי.בהצלחה.

שלום
לך,לפי מה שאני קוראת את במצב מאוד מסובך.ברור לי ששניכם אוהבים זה את זה. אבל הוא לא מוכן לוותר על המשפחה שלו בשבילך.לפי מה שאני מבינה את גם "גרה" איתו לפעמים??? אישתו לא שמה לב לה??ואת לא חושבת שזה מסוכן מידיי שאת מתנשקת איתו בזמן שאישתו בבית??? היא עלולה לגלות אתכם, ואז מה??? תחשבי מה יקרה כשהיא תגלה את זה....אני לא רוצה לפגוע או משו, אבל--- יש לך משאלת מוות?????את מסתכנת יותר מידייאמרת שאת פגועה מהנושא.... השאלה היא - האם הוא יודע את זה??? אמרת לו את זה??תראי,קראתי את העצות שנתנו לך פה והם ממש טובות , וגם אני חושבת שכדי לך מאוד להפסיק את מערכת היחסים הזו. היא בכלל לא בריאה לא לך ולא לו. מה שבטוח את תפגעי המון אז זה כמו כדור שלג שמתגלגל במדרון-בהתחלה זה קטן אבל אח"כ קשה לעצור את זה כי זה גדל וגדל וגדל....תחשבי על זה....

אם תעזבי את העבודה, ולא תראי בזה כמכשול!!ממה שקראתי, הבנתי ממך שאת רואה את זה כבעייה כי תצטרכי לעזוב את העבודה (מה שברור שיקרה, ולא רקק כי לא תוכלי להסתכל עליו, אלא כי גם הוא לא ייתן לך להישאר. הוא אולי אידיוט במערכות יחסים, אבל נשמע שלעבוד הוא יודע )אולי פה טמון הפתרון שלך! אם את יכולה, כפי שטענת, למצוא עבודה אחרת, ובקלות, אז יאללה!! לארוז את הכל ולהתחיל את כל החיים מחדש. נשמע שלא כל כך טוב לך איתו, אז למה?החבר שלי נתן לי פעם עצה שהחלטתי לאמץ: תמיד תסתכלי על הצד השני. אם מה שאת עושה נראה לך כמו דבר לגיטימי שגם הצד השני יעשה - אז לכי על זה. אם זה לא נראה לך לגיטימי - את כבר תביני את הבעייה ולא תרצי ללכת על זה.תחשבי על אישתו. תחשבי עליו.עכשיו תחשבי על עצמך.ותקומי ותלכי.לכי תתעסקי עם מישהו בגודל שלך.

יקירתי,את ממש טועה..ממש כייף לי איתו.כשאני איתו אני כל העולם בשבילו. הוא מפנק ומשקיע ואני ממש נהנת.אני מעבירה את כל שעות העבודה בתוך המשרד שלו ולא במשרד שלי.... (אין בעיה עם זה).אני לא מבינה למה את חושבת שהפיתרון הוא בלמצא עבודה אחרת. הרי אין לי בעיה עם זה הבעיה היא- איך נפרדים ממנו.זה לא שאני סובלת. אני פשוט לא רואה עתיד איתו..... (הוא לא מוכן לעזוב את המשפחה שלו בשבילי....)עכשיו, יותר מובן???

אז תהני אחותי.אבל נראה לי שלא כל כך טוב לך.. או לפחות את לא שלמה עם זה (ואם כן אז יש פה בעייה רצינית, ברור לך שאת מפרקת משפחה, נכון?.. )אני מאמינה שבתוך תוכך את יודעת מה הדבר הנכון לעשות, הבעייה שמה שנכון הוא לא תמיד כף.. אני האחרונה שתאמר לך תחשבי על העתיד, אני עצמי נמצאת בקשר ללא עתיד (פעם אמרתי למישהו שזה כמו לצאת עם גבר נשוי, רק נשוי לאלוהים...:)) אבל הבעיה שאת פוגעת באנשים אחרים..... ונראה שאת לא מבינה את המשמעות של זה...וכשאמרתי שאולי טוב יותר אם תחליפי עבודה, יצאתי מהנחה שאת לא מעוניינת בקשר. (כנראה לא הבנתי אותך נכון) כי אם את לא מעוניינת בקשר ותחליפי עבודה, יהיה לך קל יותר להתמודד.ואני חושבת שמה שיותר גרוע מזה שאת פוגעת במשפחתו, זה זה שאת מוכנה להיות בעדיפות שניה (או שלישית אחרי העבודה?...) אם תעצרי לרגע ותחשבי, תראי כמה עלוב זה. הכי עלוב שיכול להיות.את באמת באמת לא חושבת שמגיע לך יותר מזה?? מישהו שלא יעזוב א-ו-ת-ך בשביל מאהבת?? כי אם לא, אז מגיע לך שתישארי ביחסים הפטתיים האלו.אני מתנצלת שאני בוטה, זה סתם להקצנה אני מבינה אותך לגמרי, באמת...שבוע טובבב!!!!!

רינת יקרה
גם אנוכי חושבת כי עדיף היה לעזוב את העבודה אם את רוצה להשתחרר מהקשר הזה.זה מאוד מאוד קשה אני יודעת אך אני חושבת שיהיה לך קשה להשתחרר ממנו כל עוד תראי אותו יום יום ועל אחת כמה וכמה אם הוא המעסיק שלך ואת תלויה בו לא רק רגשית כי אם גם כלכלית.עשי לעצמך טובה ותתרחקי ממנו מכל הבחינות והמובנים ויפה שעה אחת קודם.אני יודעת שזה לא מה שרצית לשמוע אך זאת העיצה הטובה ביותר שאני יכולה לחשוב עליה לטובתך ולטובתו.בהצלחהצדף.

רינת יקרה,
את אומרת שהוא לא מוכן להפרד מאשתו. ואת יודעת מה? בכלל לא מפליא אותי שאת פגועה. כי זה אומר לך בדיוק עד כמה הוא אוהב אותך, ומה שיותר כואב, גם עד כמה לא. כי הוא לא אוהב אותך מספיק כדי לדאוג לצרכים שלך, שהם זוגיות בלעדית. והוא לא אוהב אותך מספיק כדי לתת לך ללכת ולמצוא את אושרך עם מישהו אחר. והוא לא אוהב אותך מספיק כדי להחליט שמגיע לך להיפרד ממנו.לעומת זאת, הוא אגואיסט מספיק כדי לשמור אותך איתו, כי טוב לו להיות עם משפחה, וגם עם מאהבת. והוא אגואיסט מספיק כדי ליצור בך את האשליה שאת האחת והיחידה שלו, כשהוא קורא לך "אשתי". זה כינוי ציני מאד, אבל הוא כנראה מעריך שאת מספיק פתיה כדי לקנות את זה. והוא אגואיסט מספיק, כדי לכעוס עליך כאשר את מנסה להשיג זוגיות אחרת, והוא אגואיסט מספיק כדי לנצל את הכוח שיש לו עליך, כשהוא הבוס שלך.כרגע הצרכים שלך מנוגדים, ולכן את פעם מרגישה כך, ופעם ההפך. ואפשר לראות את זה בכתיבה שלך:" אם אני אתנתק ממנו אני עלולה לעבד את מקום העבודה שלי לא בגלל שיפטר אותי (- אני אדם מספיק מוכשר למצא מקום עבודה אחר....) אלא כי לא אוכל להסתכל עליו....."אבל גם:"אני לא מבינה למה את חושבת שהפיתרון הוא בלמצא עבודה אחרת. הרי אין לי בעיה עם זה הבעיה היא- איך נפרדים ממנו."ואת כותבת:"האם עליי להמשיך את הקשר הזה? כי אני ממש פגועה מכל העיניין הזה."וכשקבלת תגובות שמוטב שתעזבי אותו, את מגיבה במחאה:" זה לא שאני סובלת. אני פשוט לא רואה עתיד איתו....."אולי להיות פגועה, רינת, אינו סבל עבורך, אבל אני בטוח שאת גם לא רואה בזה אושר גדול.עושה רושם שבמוקדם או במאוחר תהיי בשלה לעזוב אותו. הצורך שלך בזוגיות אחרת וטובה יגדל, הצורך שלך בהקמת משפחה ילך ויגדל, והצורך שלך בזוגיות שבה בן הזוג שלך מעריך אותך, ילך ויגדל. ואז תעזבי אותו. אלא אם הקשר שלכם יימשך זמן רב מדי, ואת תרגישי שאת מאבדת את היכולות החברתיות שלך, ותפחדי ליצור קשרים אחרים, כי את לא מיומנת בהם. ואת לא תהיי הראשונה שזה קורה לה, רינת.כרגע, עושה רושם שהוא מעריך בעיקר את התחושה הטובה שאת מעניקה לו, ומנסה לשמור עליה בכוח.

רינת ברחי מהרבירחי ,עכשיו,את במסלול ההתרסקות של חייךגם לי הייתה מישהי שהייתי נשוי ואהבתי אותה עד מאודגברים נשואים לעולם לא יעזבו את האישה והילדים לטובת משיהי אחרת האמיני לי!!זה לא יקרה בחייםברחי כל עוד את יכולה ומהר!!