כעס וביטוי רגשות בזוגיות

אז כמו שכתוב בכותרת...יש לי בן זוג כבר חצי שנה (בני 27), מקסים , חמוד , מצחיק, הכל טוב.. רק לפעמים הוא נחמד מדי. את כל הדברים שהוא לא מרוצה מהם שאני עושה הוא שומר לעצמו בבטן, אני רואה את זה עליו ומרגישה את זה בטון שלו ובהתנהגות שלו שמשתנה אבל הוא לא מעז להגיד לי שהוא לא מרוצה מאיזשהו משהו שאני עושה. זה מאאווד קשה לי ככה. כשמשהו לא נראה לו לפעמים הוא מגיב אליי בזלזול ובעוינות, מין פאסיב אגרסיב כזה וכשאני שואלת מה העניין הוא אומר שזה בצחוק ו "מחליק" את זה, אם אני מתעקשת הוא מיתמם שהכל בסדר ושאין לו מושג על מה אני מדברת. נראה לי שאפילו בעצמו הוא לא מודע למה מפריע לו. פעם קרה שבאמצע ריב שהיה לנו בים אמרתי משהו שפגע בו, הוא לא אמר לי שזה פגע בו אבל ראיתי עליו... הוא בכוח ניסה להטביע אותי במקום להגיד מה פגע בו וזה ממש הכאיב לי ואפילו היה מסוכן!בפעם אחת שזה הגיע לשיא לא דיברנו שבוע בגלל משהו שפשוט הצטבר אצלו והוא לא יכול היה להגיד , אחרי זה הוא אמר שהוא מבין שהוא חייב לשנות את ההתנהגות הזו ושזה פוגם ביחסים שלנו.כמעט נפרדנו בגלל זה.אבל הוא לא עושה את זה... אם הוא כבר כן אומר לי משהו שמפריע לו זה בצורה כל כך זהירה וכשאני רק נוגעת בזה ורוצה לפתוח את זה הוא קופץ ונדרך וחוזר בו ואומר שהכל טוב. אני לא מרגישה שאפשר לנהל ככה מערכת יחסים בריאה, פתוחה, כנה... אני לעומת זאת אחת שמאוד יודעת להגיד מה מפריע לי, ואכן אומרת... ולפעמים גם נדמה שאני כל הזמן זו שלא טוב לה והוא מושלם ומאושר איתי וזה גם יוצר אצלי הרגשה כזו של למה לי להיות איתו אם אני כזו מושלמת? למרות שאני יודעת שהדבר לא נכון. בקיצור איך אפשר להגיע איתו להגיד מה שמפריע לו? אני לא יכולה להמשיך כך...

מרגלית יקרה,
את בעצם אומרת שהוא כן כועס, יש דברים שכן מפריעים לו, אלא שהוא לא מביע את הכעס הזה כלפי חוץ. הוא לא מבטא ומסביר לך מה מפריע לו.אולי כדאי להבחין בין כעס לבין אסרטיביות. כך או כך, מדובר בעובדה שמשהו מפריע לי, ואני מרגיש פגוע, ואני רוצה לתקן את המצב. השאלה היא איך עושים את זה. הכעס, הוא יציאה למלחמה. אני לא בטוח שזה מה שאת רוצה שהוא יעשה, כי כאשר יוצאים למלחמה, פעמים רבות גם "לא לוקחים שבויים", כלומר, הכעס מבטל עכבות חברתיות, כמו הימנעות מפגיעה באחרים, וכאשר הוא מאד עוצמתי, הוא יכול להיות חסר שליטה. במקרה הזה – פגיעה באחר, וחוסר איזון במטרה להשיג את מה שאני רוצה בכל מחיר – הוא תוצאה טבעית. אני לא חושב שכך את רוצה אותו. הוא בטוח לא רוצה את עצמו כך, ולכן שומר על עצמו כדי שלא להתקרב לשם.אבל אולי את רוצה אותו אסרטיבי יותר. כאדם שיודע לבטא את מה שמפריע לו, אבל עושה את זה באופן מכבד (אותך). מן הסתם, התהליך הזה, של ביטוי צרכים וקשיים ומצוקות קל יותר כאשר יש מישהו בצד השני, שמוכן להקשיב גם כאשר נטענות טענות כנגדו, ולא עובר מיד להתגוננות ולמתקפה.מה שמוליך לשאלה: איך את מגיבה, והאם לך קשה להתמודד עם ביקורת שלו? האם הוא חווה את הקושי בהתמודדות של אחרים עם ביקורת שלו בעבר, ולכן קשה לו לעשות את זה? – לא יודע. אבל אם תוכלי לתת לו חיזוקים חיוביים על ביקורת, כלומר, להקשיב, ולהקשיב עוד לפני שתעני, ולפני שתתגונני, ולפני שתתקפי אותו בחזרה. אם את עושה את זה – אמור להיות לו יותר קל להיות אסרטיבי, במקום להביע כעס ואגרסיביות. הוא צריך ללמוד שהוא יכול לתת לך ביקורת כאשר משהו מפריע לו, ושאתם יכולים להתמודד עם זה – שאת יכולה להקשיב לביקורת בסבלנות, ולהשיב לאחר הקשבה ובסבלנות, באופן שיסייע לדיאלוג עד להגעה לפיתרון כלשהו, ועם הרבה סבלנות.כי אני חושב שאת לא רוצה אותו כועס, אלא אסרטיבי, ויתכן שאת יכולה לעזור לו להיות כזה. אני מציע לך או להתחיל בכיוון הזה בעצמך, כדי לעודד אותו להיות כזה, או גם לעשות את זה ו גם לדבר איתו על זה, כדי לאפשר אסרטיביות בין שניכם, במקום שתיקות והסתגרויות.