כעס ואכזבה בזוגיות: נקודת מבט

שלום,
אני בת 26, אני ובן זוגי נפרדנו לאחר 5 וחצי שנים שלזוגיות, השנה האחרונה הייתה מאוד קשה, בעקבות הקורונה עברתי משבר אישי, הסתדרתי בעצמי ולא כל כך הייתי עצמי בזוגיות, הייתי מאוד פסימית וראיתי רק את הדברים הרעים בחיים שלי ובזוגיות ולצערי גם בבן הזוג. לאורך כל השנה אמרתי להן זוגי כמה אני מעריכה שהוא ליידי ולא מוותר וביקשתי שיסתכל על המעשים שלי ולא על המילים משום שהרגשתי שאני חווה מחשבות טורדניות שלא משקפות את המציאות. ידעתי שאני צריכה עזרה מקצועית אך לא יכולתי לקבל אותה עקב היותי סטודנטית, לצערי לא היה לי זמן אך דיברנו על כך שבסוף השנה אני אטפל בעצמי. חשוב לי לציין שהמצב לא היה כל הזמן רק רע היו ירידות ועליות ומאמינה שזה מה שחיזר אותנו. אך לצערי למרות הכל ניפרדנו לפני חודשיים, בהתחלה הדיבור היה על התרחקות אחד מהשניה כדי להבהיר את העניינים, אך לבסוף התברר שהם זוגי לא מסוגל לחזור לקשר וצריך עכשיו זמן לעצמו. הזוגיות שלנו לפני שנה זו הייתה מאוד טובה, אנחנו עד עכשיו אוהבים אחד את השניה ומנסים לשמור על קשר, אני מוכנה לעשות הכל כדי לשקם את הזוגיות ואני מזה כבר חודש וחצי מטפלת בעצמי ומרגישה הרבה יותר טוב. בשיחה האחרונה עם בן זוגי שנערכה לפני חודש אמר שלא שולל לתקן אך כרגע לא מסוגל. זה מאוד מכאיב לי שהוא לא רוצה עכשיו לתקן, אני מבינה שהיה קשה וכל הזמן חושבת על הצד שלו אבל מרגישה שהוא לא מצליח לשחרר את מה שהיה, מעציב אותי שהוא נפגע כל כך אך גם מכעיס שהוא נשאר בכעס ולא נותן חשיבות גדולה יותר לאהבה שהייתה. אשמח מאוד לעזרתך, מאמינה שאנחנו יכולים לחזור לזוגיות הרבה יותר טובה, דיברנו כבר על חתונה וילדים והכל עד שהכל התפוצץ.

אלמונית יקרה,
אני מבין את הכעס שלך, שאולי נובע בעיקר מהאכזבה – כי באופן שבו את רואה את זה, כאשר אתה אוהב מישהי, אתה צריך להילחם על זה!והאכזבה יכולה להגיע משני עניינים מנוגדים אולי. האחד – ממנו, מהאופי שהוא אולי פשרני וותרני, ולא אסרטיבי מספיק, והשני – זה שאולי מנגן על חוסר הביטחון שלך – האם הוא באמת רוצה? איך אני יודעת אם אולי אני איכזבתי אותו, ושאולי הוא החליט באמת ובתמים שאני לא מתאימה לו, למרות כל השנים שלנו ביחד? האם הוא עד כדי כך כועס, או מיואש ממני?אני חושב שאת מרגישה התנגדות לאפשרות השניה, למרות שאת יודעת שהיא אפשרית, קודם כל כי את לא רוצה לחשוב כך, ו-ב. כי יש לך מספיק סיבות טובות שלא להאמין במה שאת לא רוצה להאמין, כלומר, להאמין שהוא באמת באמת אוהב אותך, הרי הייתם כל כך הרבה שנים ביחד, זה מה שהוא יודע ואוהב, בדיוק כמו שזה גם מה שאת יודעת ואוהבת, ושאהבה צריכה לנצח, ושאי אפשר 'סתם כך' להפסיק לאהוב. מה עוד שהוא "לא שולל תיקון" – ואת לא בטוחה אם זה זה, או שהוא רק לא רוצה לפגוע בך.אני לא יודע כמה נוכל להתכתב כאן, ולא ברור לי גם כשאת אומרת שאת "בסוף השנה" (מתי זה?) "אטפל בעצמי", כי ידעת שאת צריכה עזרה – מה בדיוק זה אומר, ואיך עושים את זה? בסופו של דבר, התכתבות כאן אינה יכולה להחליף טיפול, אבל אולי שווה לנסות קצת, ולראות עד לאן נוכל לקחת את זה.מכאן השאלה שלי: האם את יכולה לכתוב לי מה מפריע לו? האם יש משהו שהיא יידע שאת שינית, ושבנושא הזה את כבר אחרת, ושהוא יכול לבטוח בכך שזה יישמר, אז הוא ירצה לחזור ולהיות איתך? – אני מחפש כאן את נקודת המבט שלו, כדי לדעת מה יכול לתת לו יותר ביטחון בקשר איתך.בצד זה, אני מתייחס שוב לאמירה שלך שאת מבינה שאת צריכה או היית צריכה לעבור שינוי (אני מניח שזה מתחבר לדברים שמפריעים לו). האם זו המציאות? כלומר, האם גם את חושבת כך? האם זה באמת משהו שהוא לא פשוט לעצמך ו/או לבני זוגך? למה בעצם את חושבת שהשינוי הזה נכון? – ובמילים אחרות, יתכן שהבנת נכון, ושזה צורך הן שלך והן של בן זוג שלך, הוא או כל בן זוג עתידי אחר, אבל יתכן שחוסר הביטחון שלך (אולי) הוא שגורם לך לנסיגה בתחושה שלך עם עצמך, ואולי זה ממש לא כך. מה את חושבת? מה הסימנים שלך שאת צריכה לשנות משהו?

כאשר דיברנו לפני חודש אמר כי מה שהפריע לו הוא האווירה של הדיכאון והבאסה בבית, הפריע לו שלא נתתי לו את ההרגשה שהוא נאהב, בן זוגי עבר משבר אישי גם כן לפני שנתיים והיה מטופל בNLP עד לא מזמן, טען כי פחד ליפול למקום שהיה בו לפני הטיפול, חשוב לי לציין שעמדתי לצידו לאורך כל המשבר. בנוסף למשבר שלי שהשפיע על הזוגיות אנחנו היינו כל הזמן ביחד בבית בשל הקורונה הוא עבד מהבית ואני למדתי מהבית כך שההשפעה שלי עליו ועלינו הייתה מאוד גדולה לצערי. בסוף השנה אני מתכוונת סוף שנת הלימודים שזה עכשיו, ואני אכן מטופלת אצל מטפלת NLP ומאוד מרגישה שהשתפרתי, אנחנו מנסים לשמור על קשר ויצא לי להגיד לו כמה פעמים שאני מרגישה אחרת כי חשוב לי שידע, הוא שאל באיזה תחומים ופירטתי לו כך שהוא כן יודע שאני עוברת שינוי. כמו כן הרגשתי במשבר שלי מאוד עלובה והייתי מלווה בהרבה פסימיות מה שהוא יודע שעכשיו אני לא מרגישה. אני מאוד רוצה לתת לו ביטחון שזה יכול להיות אחרת, אך לדעתי עובר עליו משהו עם עצמו שהוא לא משחרר כי מה שהיה בנינו נשאר מאחור לפחות מבחינתי, כי אני כבר אחרת.השינוי הזה נכון כי תמיד הרגשתי שאני רוצה לעבוד על עצמי, בקורונה כל מה שרציתי לעבוד עליו השתלט עלי לצערי כך שידעתי שברגע שאטפל בעצמי אנחנו לא רק נחזור לעצמנו בתור זוג אלא אפילו לזוגיות יותר טובה, אך לצערי הכל התפוצץ עוד לפני שהייתה לי הזדמנות להוכיח זאת. אנחנו דיברנו על כך לאורך כל התקופה הקשה, דיברנו ביחד על כך שאני צריכה עזרה מקצועית ואני אלך ואקבל אותה כשהזמן יאפשר, הכל היה ידוע מראש.כרגע אני ובן זוגי לשעבר כבר חודשיים לא ביחד, אני יודעת שגם לו קשה לאחר הפרידה אבל קשה לי מאוד להבין למה הוא לא מוכן לתקן, כאשר דיברנו על כך אמר שלא מסוגל כרגע, הזוגיות מאוד חשובה לי משום שכבר דיברנו על כל החיים שלנו ביחד, והזוגיות שלנו מאוד לא מובנת מאליו אנחנו הסתדרנו מעולה תמיד, גרנו ביחד 3 שנים ולא היינו מהזוגות שרבים אלא תמיד יודעים איך לדבר ולסדר הכל. חשוב לי לנסות לתקן למרות הפגיעה הקשה שאני חווה עקב ההרגשה שאני היחידה שחושבת על חזרה לזוגיות. כן הייתי רוצה למצוא דרך לתיקון, לפחות להזדמנות לכך, למרות שמפחיד אותי לחשוב אם באמת נצליח לצאת מהפגיע העצומה הזאת, כי אני בטוחה שזה השאיר חותם על שנינו

אלמונית יקרה,
מאחר שאני לא מדבר איתו, באמת קשה לי לענות על השאלה העיקרית שלך, שהיא "קשה לי מאד להבין למה הוא לא מוכן לתקן?".ברור לי שאת מחפשת תשובות, כי אולי הן תעזורנה לך לדעת מה לעשות, על מה לדבר איתו ואיך לשכנע אותו. לי אין אותן, לצערי, פשוט כי האפשרויות מאד רבות, החל ממאבקים פנימיים בין רגשות שונים, וכלה בדברים שקרו לו בינתיים, או במחשבות שלקחו אותו למקומות שונים, או שיחות עם אנשים.אני כן מבין, לפי דברייך, שהוא גבר שרוצה שתרגישי טוב, ושתחשבי עליו דברים טובים. יתכן גם שהוא אוהב אותך. אבל עדיין – זה לא אומר שהוא רוצה להיות איתך, אם התחושה שלו היא שזה לא יביא לו אושר.חשוב שתמשיכי בטיפול, ותמצאי את האיזון לעצמך. חשוב גם שתמצאי אותו בלי שהוא יילך לאיבוד כאשר את מתוסכלת, עצובה וחרדה, כאשר הקשר שלך איתו לא מתחדש. את חייבת את זה לעצמך, וכדי למצוא את האושר שלך, בין אם זה יהיה איתו – כי אולי הוא באמת יחליט לבדוק מה קורה איתך, לאחר תקופת ההיסוסים והחששות שלו, ובין אם זה יהיה בלעדיו. אנשים מרגישים לפעמים שכאשר בן זוג נפרד מהם, אין להם עתיד, והם מאבדים את כל עולמם. ברגע האבדן, זה באמת מרגיש כך. זה ממש לא בהכרח כך. לכן – כך או כך, דאגי קודם לבריאות ולאיזון הנפשי שלך. היתר יסתדר, בין אם איתו, ובין אם אחרת.

אני ובן זוגי מאז הפרידה היינו קצת בקשר כי שברתי את הרגל כשכל הפיצוץ קרה והוא לקח אותי לאן שהייתי צריכה והביא לי מה שצריך, לאחר הורדת הגבס התעניין קצת כי התחלתי עבודה חדשה, לאחר מכן היינו קצת בקשר כי רציתי לראות את הכלב שאימצנו ביחד והייתי צריכה לקחת כמה דברים מהבית ופעם אחת שהוא רצה לברר לגבי חשבון חשמל שיתפתי אותו במה שאני מרגישה שיצא מצב שהושלתי גם אם לא במודע מצידו בגלל כל העניין הילדים והחתונה והעתיד המשותף שדיברנו עליו, בסוף השיחה אמר שאני חשובה לו ורוצה לשמור על קשר אך כרגע רוצה להיות לבד, החלטתי שאני רוצה להתרחק ולא דיברנו שבועיים עד שפשוט רציתי לבדוק את האפשרות של להיות חברים, שלחתי לו הודעה והשיחה זרמה הוא התעניין בי ואני בו. אחרי שיחה זו הוא שלח הודעה שלא מרגיש טוב והיה נראה שהוא מנסה שנהיה בסדר, לאחר כמה ימים אני שלחתי ודיברנו קצת אבל זה היה אחרת, הרגיש לי שאני רודפת אחריו. עכשיו הבנתי שכביכול הייתי מובנת מאליו ולמרות הפרידה עדיין הייתי שם כשהוא היה צריך, ואני כן רוצה להתרחק ולתת לו להבין שהוא מאבד אותי, השאלה אם זה נכון? כי אני מאוד רוצה אותו בחיי אפילו שכרגע זה נראה לא הגיוני ולא ברור איך? אז השאלה הגדולה היא האם זה נכון ואם זה יכול באמת לעזור? אני שואלת פעמיים משום שכל התקופה של המדבר היינו רחוקים רגשית, אני הייתי ממש רחוקה וכל הקטע של ה''חברות'' זה להראות שאני פה שאני קרובה

אלמונית יקרה,
זה יכול לעזור רק אם הוא רוצה שזה יקרה, או אם יתגעגע אליך, ואולי שני אלה גם יחד, פלוס הידיעה שמה שהפריע לו בעבר, למרות האהבה שלו, מסתדר.האם הוא תמך, וסייע לך והקשיב ודיבר איתך מתוך מחשבה שאולי תהיו ביחד? האם עשה זאת מתוך חברות ונאמנות חברית מתוך הקירבה שהייתם בה, ושחשוב לו שתהיי בסדר, גם ללא האפשרות של זוגיות? – אני לא יודע, כי אני לא יודע מה בראשו. על זה כתבתי לך.את שואלת אם נכון שוב להתרחק ולתת לו להבין שהוא מאבד אותך. ניסית לא לדבר איתו שבועיים, והוא זרם עם זה, עד שהיית צריכה לבדוק איתו, כך שהשבועיים ההם לא ממש מבטיחים טובות כאמצעי להחזיר אותו. אבל גם את זה אני לא יכול לומר בודאות.כתבתי לך – היו דברים שהפריעו לו, ואלה הם הדברים שהוא צריך לקבל אישור שלא יחזרו בעתיד, ולפחות לא באותו היקף. נסי לחשוב עם המטפלת שלך איך מתמודדים עם הדברים האלה, וגם – איך משדרים אותם אליו, מבלי ללחוץ עליו?אף אחד לא יכול להבטיח לך תוצאה, אבל יתכן מאד שהצלחה תבוא רק עם הרבה סבלנות ואיפוק. שבצידם חייבת להתקיים גם היכולת להתמודד עם חוסר ביטחון שלך ואי ודאות, עד כמה שאלה קשים לך.

לאחר שבועיים שלא דיברנו שוב לסיטואציה מביכה בא ראינו אחד את השניה ולא הגבנו כמו שרציתי שנגיב, דיברנו על הסיטואציה וכרגע אנחנו במצב של חברים. היינו בחתונה של חברים ביחד, ישבנו ביחד ודיברנו ורקדנו הרבה ביחד, והוא דאג לי במהלך החתונה.אני מאוד רוצה לדבר איתו על חזרה לזוגיות, במיוחד אחרי שאמר שכבר לא כועס אך מפחדת כי אני חושבת שצריך להיות זמן נכון לזה, איך אני יכולה לדעת מתי כדאי לי לדבר איתו? או מה אפשר לשאול לפני השיחה כדי לדעת שהוא מוכן לזה? אני מוכנה לשיחה אבל רוצה לבוא עם המילים הנכונות ובזמן הנכון, אבל ממש מפחדת להיפגע