התמודדות עם אכזבה

היי
בני 50.שנינו גרושים.היינו יחד פרק ב.
נפרדנו לפני מספר שנים ביוזמתי.
בשלב מסוים חבר לאישה.הציע לי לחזור.סרבתי.
לאורך כל השנים היינו בקשר טלפוני.מדי פעם נפגשנו.
לפני כ 3 שנים התחילה מערכת אינטימית.
בקשתי הפעם אני לחזור.
אמר שאוהב אותי אך מפחד.נפגע ממני מאוד בעבר.
בשלב מסוים בקשתי להרגע. ולא יצרתי קשר מעל חצי שנה. כואב לי שהגענו למקום של ברוגז.
לקראת כיפור חשבתי להתקשר ולנקות את הכעס.להתפייס.
לא עלמנת לחזור לקשר. אלא לאנרגיה נעימה יותר בנשמה.
אני יודעת שיתכן וכל כך כועס שלא יענה לי בכלל.
מה אמורה לעשות...להשאיר את המצב כפי שהוא או?

דולי יקרה,
את רוצה לעשות את מה שצריך, כדי להישאר עם אווירה טובה יותר, או לפחות נקייה יותר בתחושה שלך, ולכן חושבת לכתוב לו. אולי כדי לדעת שהוא לא שומר לך טינה, ושהמחשבות שלו עלייך חיוביות מאלו שאת חושבת שיש לו עלייך, כי לא נעים כאשר מישהו שהיה בעל משמעות עבורך חושב עלייך מחשבות שליליות.כל עוד את אומרת לעצמך בכנות שזה לא על מנת לחזור לקשר, אין סיבה שלא תנסי, כי במקרה הגרוע ביותר הוא לא יענה, הפחות גרוע שהוא יענה תשובה די סתמית כדי להיות מנומס ולצאת ידי חובה, ואולי הטובה יותר שיאחל גם לך הצלחה בחיים מכל הלב.גם אם זה יהיה המקרה הגרוע ביותר – כלומר, שהוא לא יענה, לפחות את יודעת שעשית את מה שנכון לך, וניסית לנקות את השולחן לפני יום כיפור, ושהיתר כבר לא בידייך, נכון? אז אולי תהיה לך אכזבה מסויימת, אבל בין זו לבין האכזבות שאני מפרט למטה, זו הקלה שבהן.כי אם יש לך ציפיות אחרות, שהן כן לחזור להיות ביחד, ואז הוא לא יענה, האכזבה תהיה גדולה יותר, ואולי זה מפחיד אותך. ואולי מפחיד אותך שאם הוא כן יענה, ואת תנסי לבדוק אם הוא רוצה יותר, ורק אז תביני שהוא לא רוצה יותר – האכזבה תהיה עוד הרבה יותר קשה, וזה מפחיד עוד יותר.כדי לדעת מה לעשות, את צריכה לבחון עם עצמך בכנות מה הציפיות שלך, ולפי זה גם את השאלה אם תוכלי להתמודד עם אכזבה, במידה שתהיה. אם התשובה היא שכן – אין סיבה שלא תנסי.