כסף בזוגיות: איך לדבר על זה?

אורן שלום,
התגרשתי במרץ 2020, אני אמא לשתי בנות 6,9, בת 40, ביולוגית. הכרתי בחור בן 38, עורך דין שעושה הסבה לפסיכולוגיה קלינית אנחנו יחד מינואר(לא נפרדים זה מזו). התקשורת שלנו מצוינת, מדברים על הכל מהכל, הוא עדין, מתחשב, תקשורתי, נהדר עם הבנות שלי ומשתלב בחיינו בצורה שלא הייתי מעלה על דעתי. עם זאת, אני שמה לב למשהו שמעט מפריע לי. את הקניות הגדולות אני עושה, קניות בסביבות ה 700 שח מאחר ואני עם הבנות, עצם זה שאנחנו ישנים כאן ברוב הפעמים מכתיב את זה שהוא מבלה כאן לא מעט, הוא הולך לעשות קניות של חוסרים בלי בעיה, שואל מה צריך וכדומה..אבל עושה רושם שהוא לא ככ מבין שמן הסתם יש הרבה יותר קניות מאז שהוא כאן, הוא הצטרף לשני טיולים בסופשים, בפעם אחת הוא שילם על המסעדה 250 שח ובפעם אחרת קנה השלמות מהמכולת ב 60 שח..בערב כשהוא עייף הוא יכול "לנשנש" בלי לשים לב ולחסל דברים..הוא טמר פעם שהסיבה שהוא לא מכניס הביתה דברים זה כי אם יש הוא פשוט מסיים אותם..עכשיו, איפה זה פוגש אותי..ראשית אני ממש משתדלת להצטמצם, החיים כגרושה מאתגרים, אני שוקלת הוצאות..ולפעמים במסעדה לעצמי אני לא מזמינה אלא אוכלת בנגיעות..אני מגיעב מרקע של הפרעות אכילה קשות של שמונה שנים וכשהייתי ילדה אם הייתי אוכלת ככה היו מכנים אותי "חזירה"..אז, מצד אחד יש לנו תקשורת נהדרת ומצד שני אני לא יודעת לדבר על כסף... ומצד שני זה מרחיק אותי קצת, כי לא יתכן שאין הבנה שטיול של סופש כרוך בדלק, מלא אוכל וכו..והיה נחמד אם היה מציע נניח לשלם עבור הדלק..לפחות בפעם אחת מבין הפעמים. יחד עם זאת, הוא שילם על המסעדה- וגם שם הוא החליט לא לתת תשר מאחר והמלצרית הוסיפה 11 שח על תוספת שלא סיכמה איתנו..שזה גם קצת הפריע לי- את זה אגב פתחתי ודיברנו, כמובן שהוא אמר שהוא היה מלצר פעם ולא יתכן שמלצר ינהג כך. נניח ואני מסכימה איתו על זה, מה עם החלקים האחרים? ואיך אני שולטת בריחוק שנוצר לאט לאט מבפנים? הוא באמת נהדר, כלומר יש לו את התסביכים שלו על רקע משפחה הרוסה, אמא סכיזופרנית ואבא נטש כשהיה ילד, אז הוא מלא בחרדת נטישה, אבל גם אני אז זה די מסתדר..??..אבל החלק של לרדת על אוכל בלילה ולא להבין שזה בית עם כמויות מדודות כי יש בנות, ביהס בבוקר וכדומה זה מטריד אותי..ומצד שני אולי מי שלא היה חלק מבית לא יכול להבין לגמרי איך זה עובד, הצעתי פעם אחת שנעשה קופה משותפת לאוכל הוא אמר אפשרי, אבל זה לא התקדם משם ואני גם יכולה להבין את הבעייתיות..אנחנו לא רווקים..זהו, סתם מוטרדת מזה. אשמח למעט אור??

יפית יקרה,
לא פשוט לדבר על כסף. זה נראה קטנוני. אבל זיהית אצלו נטייה לחיות במידת מה לפחות על חשבונך, שיתכן שהיא באה מתוך חוסר מודעות "נוחה", ואולי דווקא מתוך "נוחות" מודעת. אבל יתכן שלו היה מודע לתחושת המצוקה שלך בעניין הזה, בעיקר כשאת אמא לשתי ילדות שאת אחראית עליהן ומחוייבת להן, היה רואה את העולם יותר בדרכך, או לפחות הולך כמה צעדים לקראתך כדי להבין אותךאתם כבר 4 חודשים ביחד, ואולי הגיע הזמן לדבר על דברים שאת חוששת לדבר עליהם, כי הם נראים קטנוניים. אולי גם כי את חושבת שהוא אולי יתנגד להאשמות בחוסר רגישות, וזה ירחיק אותו, וזה מפחיד אותך, כי כל היתר טוב ויותר. איך מוצאים את האיזון הנכון?צריך לחפש איך ומתי, או צריך למצוא הסדר כלכלי נכון ביניכם, כשאת מגיעה מתוך ההבנה וההסבר שיש לך אחריות כלכלית לא רק לפנסיה שלך, אלא גם ובעיקר לילדות. בכוונה הכנסתי כאן את הפנסיה, כי זו דרך מחשבה על חשיבה לעתיד שהוא אולי יכול להבין טוב יותר, מאשר את המודעות לדאגה הגדולה כל כך לילדים, כשאין לו.האם תרצי לדבר על זה עכשיו, או בעוד חודש – לאחר שהקשר ביניכם יתבסס עוד קצת? – לא יודע. את צריכה לנסות ולהרגיש את הקשר ביניכם, אבל לא לדחות את זה יותר מדי.