כמה ילדים זה ברכה?

שלום
ד"ר חסון,כתבתי לך בעבר על כך שבעלי מעוניין בילד נוסף (יש לנו 2 ילדים), אולם אני אינני רוצה בכך עקב ההריונות הזוועתיים שעברתי וכן עקב כך שאני מבחינה מעשית ורגשית מסוגלת ורוצה להתמקד ב שני ילדים בלבד - שניים מספיקים לי כיוון שהם ממלאים את עולמי, וברצוני להשקיע ולתת להם ככל שאוכל גם במובן הרגשי וגם החומרי, על מנת לגדלם בצורה הטובה ביותר. 3 נראה לי כמשימה בלתי אפשרית.בעלי יודע את דעתי והיה רוצה שתשתנה.היחסים כרגע ביני לבין בעלי טובים, אנחנו צוחקים יחד, מדברים, מתחבקים, ואוהבים.אנו לא דנים בנושא יותר מידי...ונראה שהכל זורם על מי מנוחות.הבעיה היא כזו: אני יודעת שאני לא רוצה עוד ילד...אבל לפעמים אני שומעת מאנשים מסויימים אמרות מאוד מקוממות כגון: שניים זה מעט , שלושה זה אידיאלי, את תתחרטי עוד כמה שנים, ומה אם לאחד הילדים יקרה משהו אז תישארו רק עם אחד?, ומה אם אחד יעבוד בחו"ל או מה אם אחד לא יתחתן אז לא יהיו לכם הרבה נכדים, ומי יטפל בכם שתהיו זקנים הרי שניים זה לא מספיק זה לא משפחה גדולה, ומה יהיה שהם יתפנו לעניינים שלהם ותרגישו שהבית ריק...אין שמחה בבית ועוד ועוד.אני אישית לא חושבת שיש להביא ילד נוסף מהסיבות הנ"ל (אני לא עושה רזרבות למקרה חירום, וגם לי אין עוד בעל רזרבה למקרה חירום). חוץ מזה, אני לא חושבת שמהות חיי מסתכמת בהבאת צאצאים או במספר הילדים שאביא...לדעתי כאשר הם יגדלו קצת ויתפנו לעניניהם, תהיה זו הזדמנות טובה להשקיע בזוגיות שלנו, להתפנות לעיסוקים מעניינים...לעשות דברים שאז רצינו לעשות ונמנענו בגלל גידול הילדים...החיים ממשיכים גם כשהם גודלים ולא מסתיימים...הם עדיין הילדים שלי גם לאחר שגדלו או התחתנו ואני תמיד אהיה שם בשבילם. אולם, המחשבות לא נותנות לי מנוח, שכן האימרה הכי קשה המהדהדת בראשי כל הזמן ומפריעה לחיי היא "מה אם לאחד מהם יקרה משהו נורא ותשארו רק עם ילד אחד"... קשה לי להפטר מהמחשבה האיומה הזו.חוץ מזה, מי קבע ששניים זה מעט? היכן כתוב ששלושה זה אידיאלי? ואידיאלי למי? זה עניין מאוד אישי. לאחד שניים זה יותר מידי ולשני שישה זה נחשב מעט. אין חוק לגבי הדברים האלו.מה דעתך על זה? האם לחיות בעולמנו עם שני ילדים ולהיות מאושר נראה דבר חריג? האם באמת חייבים שלושה? מה קורה פה?אשמח לדעתך.תודהרעות

כי אילו בעלי היה בא ואומר לי "תשמעי, שניים זה מספיק ובואי נשקיע בהם" אז אולי האימרות האלו לא היו מפריעות לי. אבל כאשר אני יודעת את דעתו של בעלי ששניים זה מעט, האימרות הנוראיות האלו כן מטרידות אותי ובמהלך היום מלחיצות אותי פי כמה.

רעות יקרה,
התכתבנו בעניין הזה לא מעט בעבר. במסגרת הפורמט הזה, של יעוץ באינטרנט, לא אוכל לעזור לך יותר, כי חרדות טבעם לעלות מדי פעם, בכל פעם שנושא קרוב עולה וצף על פני השטח. זה משהו שאת צריכה לטפל בו באופן יסודי יותר.מה שאני יכול לעשות למענך בינתיים, הוא לסייע לך בעוד ידע, ולהפנות אותך למאמר שכתבתי פעם בבלוג שנהגתי לכתוב בו בקפה דה מרקר. הקישי על כותרת המאמר: "כמה ילדים זה ברכה?", כדי לקרוא.