כוח נשי בזוגיות: מתי לבקש עזרה?
נורית
בעל ביקורתי ולא מרוצה משום דבר
⌄
איך יודעים מתי הזמן להתגרש ????????אני נשואה מזה 7 שניםגם החברות שלפני זה הייתה ארוכהלאורך כל השנים הרגשתי שבעלי לא מרוצה ממני ושהוא משווה אותי לנשים אחרות לא רק במראה ..גם בהתנהגות , אופי ,נקיון, הצלחה תעסוקתית וגם דבריםש אינם תלויים בי כמו המשפחה שלי ועוד ...אחרי הלידה ירדתי יפה מאוד במשקל ונראיתי מעולה . מצאתי עבודה איכותית . יש לנו בת נכה אז ההתמודדות היא לא פשוטה ובכל זאת הצלחתי להחזיק את הבית את המשפחה עם כל העליות והירידות . לארחונה פוטרתי מעבודתי ועליתי במעט במשקל ובעלי שוב רוטן מקטר מעביר עלי ביקורת אינסופית ובעיקר משדר לי שאני נחותה מנשים אחרות .מבחינתי השיא היה כששכבנו לפני מספר ימים ויום למחרת הוא זרק לי תוך כדי ויכוח : גם ככה שאני שוכב איתך- זה לא באת איתך במחשבות .....השאלה שלי :האם יש תועלת בלהמשיך ל"רצות" אותו ( ובכך גם אני עושה כביכול למען עצמי ) או פשוט להרים ידיים ממנו ולהיפרד ?אני עייפה מותשת, על סף התמוטטות עצבים . וגם כך קשה לי בחיי והוא עוד מעמיס עלי ביקורת אינסופית זה כמו להיות כל היום מול המראה שמעמידים בפנייך את כשלונותיך ואת מגרעותייך.אתמול התחלתי לצעוק ולהשתולל בבית ולצעוק עליו , לא ישנתי כל הלילה כמעט ובבוקר המשכתי מהנקודה בה הפסקתיאני מרגישה חנוקה , לא יודעת מה לעשות עם עצמי , אולי באמת זה הזמן להיפרד לשלום עם כל הסיבוכים שיש מסביב לזה.....נ.ב. אין לי תמיכה משפחתית או חברית ולא הייתה לי ( גם כשיש לי ילדה נכה אף אחד לא תומך בי כי אני תמיד מקרינה כלפי חוץ כאילו הכל טוב ) ..
ד"ר אורן חסון
להיות חזקה עד שנגמר
⌄
נורית יקרה,
עושה רושם שעד עכשיו היית חזקה מאד. לבדך את נושאת את משקל הזוגיות הזו, אולי גם בעשייה, אבל קודם כל ברוח ובאוירה. על הביקורת הקבועה שלו ועל כובד המשקל והאחריות על הבת, מבלי שיש לך עזרה נוספת, וגם מבלי להראות. צריך לזה הרבה כוח. ועכשיו, כאשר הצטרפו כמה גורמים נוספים, ובהם אבדן העבודה שלך, והמשך הביקורת עלייך, את מתחילה לקרוס.אם את רוצה לשמור את הזוגיות הזו, ובעיקר את היכולת שלך להמשיך ולשאת בעול הנפשי הזה, אתם צריכים לפנות ליעוץ זוגי. גם כך לא קל לך לשנות משהו מדרכיו בעצמך, ועכשיו, כשאת כבר מאבדת את הסבלנות, זה הופך להיות עוד יותר קשה. את זקוקה לעזרה, ושניכם זקוקים לפרופורציות ולהתבוננות מחדש על מה שיש לכם ועל דרך ההתנהלות שלכם. אם את חושבת שיש תקווה, לכו על זה לפני החלטה להתגרש (ומוטב להקדים, אם כך, ולא להמתין שיהיה גרוע יותר). וכאשר תהיי בטוחה שאין תקווה, ושלמה עם גרושים, זה הזמן שבו תדעי. רק השתדלי לעשות זאת ממקום של כוח, ולא ממקום של חולשה.