כאב, סיכון וחשיפה בזוגיות

אני בת 23 היה לי חבר בן 26 עד לפני כמה חודשים.הוא יזם את הפרידה אחרי תקופה יחסית ארוכה שבה הרגיש שלא טוב לו בקשר.מאז הוא היה מתקשר כמה פעמים ונשמע באמת מדוכא. אני מבחינתי לא הראיתי לו כל כך כמה שאני עצובה וכמה שזה מפריע לי.. המשכתי בחיי מבחינתו (למרות שאני עדיין מאוד אוהבת אותו).היום התקשרה אלי אחותו.. דיברנו קצת ובשלב מסוים של השיחה היא אמרה לי שהוא ממש בידכאון ושהיא בחיים לא ראתה אותו ככה. שממש רע לו.חוץ מלהגיד לה שתשמור עליו ולדאוג שיהיו איתו ויעזרו לו, לא אמרתי לה שום דבר. האם אני צריכה להיות שם בשבילו?? היא אמרה לי שמאז שנפרדנו הוא ככה. שהיא בטוחה שזה בגלל זה. הוא לא סיפר לאף אחד מה עובר עליו אבל כולם רואים שהוא לא במיטבו...האם אני צריכה לנסות לברר מה קורה?? לנסות לעודד אותו?? אני כבר לא יודעת מה מקומי בסיטואציה הזו. או שבגלל שהוא נפרד ממני לתת לו להיות מדוכא? תודה... :-\

עדן יקרה,
ואולי הוא צריך לדעת שגם את עצובה. אולי זה בדיוק הדבק שחסר לכם.אני לא יודע מה גרם לו להיפרד, ואולי את "לוקחת סיכון" אם תגידי לו. סיכון של חשיפה. אבל אם את יודעת גם לשמור על עצמך, ולבדוק אם הוא באמת רוצה גם, וללכת בעצמך אם הוא לא ירצה מספיק, אז אולי זה הדבר הנכון.

הוא גם לא יודע מה גרם לו להיפרד.. הוא היה מבולבל ולא רצה להכניס אותי לסרטים האלה שלו. ידע שזה לא פייר כלפיי שהוא חש בלבול וממשיך כאילו שהכל כרגיל... נפרדנו לפני חודשיים בערך אבל שבוע הוא כבר לא התקשר בכלל. זה הזמן הכי ארוך שלא דיברנו מאז הפרידה...אני מפחדת להתקשר ו"להחזיר אותו אחורה", להקשות עליו להתגבר.. מצד שני אני לא רוצה שיתגבר כי אני רוצה שנהיה ביחד...איך אני יכולה לדעת אם הוא רוצה? אולי הוא סתם מבואס מהפרידה כתהליך נורמלי של אדם שעובר פרידה גם אם הוא מהצד שנפרד וגם אם הוא מהצד שנפרדו ממנו.. או שבאמת הוא מרגיש שהוא עשה טעות אבל מפחד להתקשר אליי? אני באמת שלא יודעת כבר..כדאי להתקשר אליו או להניח לו לנפשו? אני לא רוצה שקשר כזה יתפספס כי כל אחד עכשיו חושב "הוא בטח לא רוצה (או היא) ובעצם שנינו רוצים ולא מדברים על זה וסתם מבואסים.

אגב, אני לא מפחדת להיחשף בפניו.. אין לי בעיה עם זה שידע שאני עצובה.

עדן יקרה,
אם את לא מפחדת, אז מה הבעיה? אני מחזיר אותך לתשובתי הקודמת, ובעיקר לכותרת שלה – החליטי מה את רוצה, ופעלי לפי זה. אם יש משהו שאת רוצה, ובעיקר אם את רוצה מאד, למה שלא תעשי מאמץ להשיג אותו קודם, לפני שאת מוותרת? למה שתפקידי את ההחלטות בידי מישהו אחר, אם המחיר של הנסיון הוא מחיר שולי יחסית, בשבילך?