ייעוץ זוגי: פגיעות, כעס וחוסר אמון

אנחנו נשואים יותר מ- 20 שנה. הורים לילדים. אפשר לומר שאנחנו חיים באותו ביית אך לא חיים ביחד. בעלי ישן בסלון. וזה נאמר גם ביוזמתי מאחר ואת הבן הקטן אני מרדימה במיטה הזוגית ולא מעבירה אותו למיטה שלו.אך בלי זה גם הבעל לא תמיד ישן במיטיה.וגם אם כן אין ביננו כלום כבר המון זמן.לטענתו יש לו בעיה ולא מוכן לטפל בה.אז חוץ מיזה שזה לא תקין אני שומעת מימנו עלבונות.קללות בבית גם ליד הילדים על דברים שממש אין הצדקה.קללות איומות לא יעלה אותם על הכתב. וגם אם יש איזו הצדקה אני נגד הקללות.זה יכול להיות על בלאגן בבית על משהו שלא במקום מונח כאלה דברים.יש לי חשש מגרושים.לא יודעת למה.משכורת שלו היא כל כך נמוכה.אין ביננו זוגיות . מיילא היה לנו טוב ביחד בלי זה הייתי מוכנה להבליג.אב ל ככה להיות שק איגרוף שלו?עם אחרים הוא נהדר כולם אומרים לי אזה בחור טוב יש לך.רק אני יודעת מה עובר עלי.לא מדברים רק מתי שחייבים בנושא הילדים ולא יותר. עזרה בבית אין!! אפילו לא להוריד זבל ורק תלונות -כל פעם אני אומרת לעצמי אני יעשה כמה דברים לסדר.כמו מעט כסף שיש לי בבנק על שמי בלבד ולצערי הוא יודע עליו.וזה ממש לא מהמשכורת העלובה ביותר שלו (כאשר אני מדברת על השכר שלו הוא אומר לי ככה טוב לי למה להתאמץ??) אז את המעט כסף שחסכתי אני רוצה להוציא ודוחה כל הזמן. מה יש לייעץ על כך??לכאורה כלפי חוץ אני האשה הכי מושלמת והכי מאושרת....

הדסה יקרה,
יש ביניכם פגיעות הדדיות, חלקן מילוליות וחלקן מעשיות. עם זאת, קללות ועלבונות אינם מוצדקים. הם מעידים על כניעה שלו לתסכול, בין אם התסכול הזה מוצדק (ואולי במידה רבה הוא מוצדק) ובין אם לאו, כניעה שגורמת להתפרצויות. מהמעט שאני מבין ממך, גם את פוגעת בו, והוא מקבל ממך מסרים של חוסר הערכה. כל זה אומר דבר ברור – שאתם זקוקים לייעוץ חיצוני. לכו ליעוץ זוגי. במצב הנוכחי העניינים כל כך פגועים והתסכול ההדדי כל כך רב, וחוסר האמון והצורך בהערכה בלתי ממומשת כל כך גדולים, שכנראה אינם יכולים לעשות זאת לבדכם.

שבוע טוב ותודה על התגובה שציפיתי לה מאוד!! ייעוץ זוגי עלה כבר מזמן עוד לפני שהיינו במצב כ"כ גרוע. אך רק מהצד שלי הצד השני - בעלי -לא מוכן היה לשמוע על זה בכלל. השמעתי לחברה את המקרים שבגללם הוא מקלל. היתה בהלם. אני מנהלת "פנקסון" שבו רושמת כמעט כל סיטואציה. התגובה שלההיית "אם היית הבת שלי לא הייותי נותנת לך להיות עווד יום אחד איתו".חשבתי על כך שלביתי לא הייתי גם נותנת לחיות ככה בלי לעשות דבר. בנוסף, אין יציאות משותפות ..גם עם הילדים הקטנים התחלנו לצאת בנפרד.עד לפני כמה זמן יצאנו בשבתות יחד.גם את זה אין.לא מדברים רק בנושא הילדים.כמובן אין עזרה בבית.ישנים בנפרד,אוירה רעה בבית.אין רוגע . מתח בבית. לא יודעת עוד מה לעשות.אני לא יכולה לחשוב על עוד זמן איתיו.אני כולי צער על זה שלא עזבתי והתגרשתי לפני שנים.היום יש עוד ילדים קטנים שגם עליהם הוא לפעמים צורח "ומוציא עצבים" אבל נראה לי שהרוגע שלי עדיף???!!!

הדסה יקרה,
אם המצב הוא אכן כפי שאת מתארת, עדיף גם לילדים שלכם שתהיו בנפרד. אני מציע לך גם לשקול, עוד לפני בחינה מעשית של פרידה, את האפשרות לעשות יעוץ זוגי בנפרד. שלפחות תדעי מה האפשרויות, ומה את יכולה לעשות כדי להשפיע עליו. תתפלאי, אבל כנראה די הרבה.

תודה!! בוא נאמר שבעל אשר מקלל את אשתו - אם ילדיו - בקללות איומות שאני לא רוצה להעלות כאן. לא נותן כבוד. מתעלם מימנה. יכולים לא לדבר ימים.גם בטלפון התקשורת שלנו היא SMS בלבד. לא עוזר לא כלום (שזאת בעיה פעוטה אצלנו) יש סיכוי לשינוי אצלו? לדעתי הוא חייב טיפול תרופתי. אני בעצמי כבר אומרת לו בכל . הזדמנות שהוא הדבר הרע ביותר שקרה לי בחיים.שאני שונאת אותו - וכך באמת אני מרגישה. האם יש סיכוי לטיפול חד צדדי שיביא לשינוי? האם בהרגשה כשלי כדאי בכלל להתאמץ? אם אדם זר - עובד איתי היה מדבר אלי ככה אני לא הייתי מדברת איתו בחיים - אז בעלי? והחמור ביותר-קשה לי להןאמין שמישהו בעבודה ידבר אלי ככה.כשאני כותבת כאן אני בכלל חושבת לעצמי שלא מגיע לו שאישה כמוני תמשיך להיות איתו.לא שאני מושלמת!! אבל באמת לא מגיע לו.וכואב לי שאני מושכת את הסיפור כבר שנים.שוב תודה ושבוע טוב

הדסה יקרה,
אני מקווה שתגיעי למסקנה הנכונה בעקבות כל זה.

שלום רב,
התוכל לעזור לי/לכוון אותי מה הכיוון למסקנה הנכונה??תודה רבה!!

הדסה יקרה,
אני לא יכול להחליט בשבילך, אבל ראיתי במכתבים שלך עצמך מגמה כלשהי של רצון שלך. קראי את ההתכתבות בינינו שוב, ואולי אפילו שוב ושוב, ותוך כדי כך, אני מאמין, גם תתגבש אצלך החלטה ברורה יותר. אין לי כלים טובים יותר לתת לך במסגרת הפורום להחלטות שאת צריכה לעשות בעצמך, וגם לקחת את הסיכונים ולהשקיע את המאמץ הדרוש. כי כל פיתרון אפשרי, וכל שינוי מהמצב הנוכחי, בין אם במסגרת טיפול ובין אם בפרידה, דורש מאמץ רב. שווה להשקיע אותו ולא להישאר במצב הנוכחי, אבל איך ומה לעשות זה משהו שאת צריכה להחליט עליו.