כאב ובושה לאחר פרידה

שלום
לך, אני כותב לך מתוך עצבים ודכאוןלפני שנתיים אני וארוסתי (לשעבר) נפרדנו, כבר אז מ-סיבת הפרידה שלה אמרו לי הוריי וחבריי שלא כדאי לי להיות איתה, איזה דפוק אני! במקרה קראתי קישור שלך שאומר שבזוגיות צריך להיות ברור לשני הצדדים עתיד זוגי משותף, והיא אמרה שהיא לא בטוחה בקשר שלנו. בהתחלה לחצתי עליה ולהוכיח לה שכדאי לנו לחזור והיא לא הייתה מוכנה, לאחר כחצי שנה היא דיברה איתי וחזרנו יחד ועברנו לגור יחד זמן מה לאחר מכן, שוב הוריי אמרו לי שלא כדאי כי היא לא יציבה אבל לא הקשבתי אהבתי אותה מאוד. קבענו חתונה לעוד חודשיים ולפני שבוע היא לקחה אותי לשיחה, ואמרה לי שהתחושה שלה לא עזבה אותה עדיין והיא לא בטוחה בנישואים איתילא ידעתי איך לקבל את זה פשוט בעצבים עזבתי אותה ויצאתי מהדירה, היא יצאה צועקת אחריי בוא נדבר אל תלך אבל לא יכולתי לשאת את זה הייתי חייב להשתחרר והלכתי, למחרת היא כעסה עליי מאוד שהלכתי ככה ואמרה שהנה היא שמחה שלא תתחתן איתי כי ככה התעצבנתי ואיך שהגבתי, שאני יכול לעזוב אותה פתאום, אני לא מבין אותה מה היא רואה רק את עצמה? לא יכולתי לשאת בזה אז הלכתי ועובדה חזרתי, תמיד הייתי שם בשבילה ברגעייה הכי קשים, שתשחרר קצת שתראה את הצד שלי מה אני לא צד ?!ככה אמרנו נחשוב על זה ולפני יומיים היא התקשרה ואמרה שהיא לא רוצה להתחתן איתי ושכל אחד ילך לדרכו, אני מרגיש בושה, בושה מול חבריי והוריי שהזהירו אותי, אני גם מאוד כועס עליה, ומצד שני כועס על עצמי אולי אם הייתי מגיב אחרת היא הייתה איתי, אבל מה אני יכול לעשות הייתי חייב ללכת לשאוף אוויר ולעבד את כל מה שקרה, אני לא יודע מה להרגיש..

מדוכא יקר,
נכון. הבושה קיימת הן בגלל שהיא פידחה אותך, וכנראה שלא בפעם הראשונה, ואתה יצאת רוצה והיא לא, וגם בגלל שהזהירו אותך קודם, ואז אתה יוצא אפילו "רוצה עוד יותר" כש"לא רוצים אותך" (כי נתנו לך סימנים ולא הקשבת להם), ולכאורה נואש עד כדי כאב. זה באמת כואב, וזה באמת לא נעים, אבל נסה להאמין לי אם אומר שהחברים שלך אוהבים אותך בגלל מה שאתה, גם אם חושבים שהיית נואש מדי. לא נעים להיזכר כמי שנטשו אותו לפני החתונה, ועוד למרות האזהרות, אבל אולי דווקא האזהרות הללו אמורות לחזק אותך בעיני האחרים – הם כבר ידעו שהיא לא מתאימה לך, ולכן מעמדך נפגע פחות מאשר לו היו חושבים שהיא כן מתאימה לך.בוא ונחזור אליך. נפגעת, ונפגעת קשה מדבריה. היא אמנם לא אמרה בקול חד משמעי, לדבריך, שהיא לא רוצה להתחתן, אבל ראית שהדברים מוליכים לשם. היא לא היתה מסוגלת לקבל את העובדה שהיית זקוק לזמן כדי להכיל את הכאב וההפתעה לפני שתהיה מסוגל לדבר באופן מסודר ומבלי להרוס הכל, ויתכן שהיא עשתה לך טובה. יתכן שעדיף כך, מאשר לגלות שנתיים-שלוש בתוך הנישואים, ואולי לאחר שיש לכם בן או בת ביחד, שהיא לא נמשכת אליך מספיק, ויש לה רומן עם מישהו שהתיידדה איתו בעבודה או באיזו חנות ספרים. כנראה שהיא לא רוצה מספיק. כנראה שהיא באמת לא ראתה עתיד משותף ביחד, למרות שראתה בך דברים טובים שהשאירו אותה איתך כמעט עד הסוף. זה לא אומר שאתה לא בסדר או טוב מספיק. זה אומר שאתה לא טוב מספיקעבורה, וזה כבר משהו מאד אישי שאין לך שליטה עליו. זו תוצאה של הסטוריה פרטית שלה ונטיות פרטיות שלה, שאינן אומרות דבר על טיבך. טיבם של יחסים הוא שאין ודאות באשר לעתיד, אבל כן אפשר לדעת שביחסים ביניכם היה קושי במידת הביטחון ביציבות הזוגיות. חיית יותר לפי התקווה שלך (שיהיה טוב ושהיא תרצה אותך) מאשר לפי הצורך הזוגי שלך.עם כל זאת, הייתי רוצה להוסיף אפשרות נוספת. יתכן שכל מה שהיא רצתה הוא "ליישר" אותך לפי הקו שלה. יתכן שיש בך דברים שמפריעים לה, ושהיא רוצה לתקן אותך דרך זעזוע. אולי לכן הפריע לה כשהלכת, במקום להתמודד איתה, ולהבין מה בדיוק היא רוצה ממך. כלומר, יתכן בהחלט שהיה ביניכם קצר בתקשורת. אתה הבנת שהיא לא רוצה, והתקשית להתמודד עם זה, והיא לא הצליחה, אולי, לומר לך מה היא כן רוצה ממך, ו עשתה זאת, לכן, באופן הכי לא נכון שאפשר, וכשלא הבנת אותה כפי שהיא רצתה שתבין, התייאשה. אני לא מכיר אתכם מספיק, אבל מהכרותי את מה שמתרחש בזוגות, גם זו אפשרות.