ירידה בחשק מיני לאחר נישואים

אני נשוי כשלוש שנים ויש לנו ילד בן שנה וחצי+.
אני אתאר קצת אותנו- אני גבר שמאז ומעולם הייתי די שמן. אישתי לעומת זו אישה יפה מאוד ומושכת

כבר בתקופה שאחרי החתונה יחסי המין ביננו לא היו משהו. מבחינתי לא היתה בעיה. נמשכתי לאשתי מאוד
אני גם אדם מיני מאוד ואין לי שום בעיה מינית כזו או אחרת.
אישתי לעומת זאת איבדה את החשק והמשיכה די מהיר. כך זה המשיך כשנתיים. הייתי מתחנן אליה שתסביר לי
מה מפריע לה. שאני שמן? ניסיתי שתגיד לי מה יכול לגרום לה לחשק. אבל לא נמצאה תשובה.
בשלב מסוים העלתי את הרעיון ליחסים פתוחים חילופין וכו. היא התנגדה מאוד אך אני אמרתי לה שזה זמני
ולאט לאט זה יעזור לנו כזוג. היא לא השתכנעה לגמרי אבל הייתי מחפש זוגות ומציע לה מידי פעם. בפועל- מעולם לא בגדתי בה או הייתי עם אחרת. פשוט לא יצא.
לפני כ3 חודשים היא אמרה לי שנמאס לה. לא טוב לה והיא רוצה להתגרש.
התחננתי שתיתן לי צאנס להשתנות ובאמת הלכנו כמה פעמים ליעוץ. הבטחתי לה שאני ירזה אולי כך המשיכה שלה תחזור. הורדתי עד עכשיו 20 קילו. ואני עדיין בדיאטה. ניסיתי לשנות את עצמי ואפילו הרגשתי שכן משהו משתנה והאמת שהיא אמרה לי מפורש שיותר טוב לה. אבל בקטע המיני עדיין היא לא השתחררה. היא אומרת שיש לה טראומה מהעבר. בתחילה היא לא היתה נוגעת בי. כ4 חודשים לא קיימנו יחסים. לפני כמה ימים עשינו סקס והיא אמרה לי שנהנתה. הרגשתי שהדברים משתנים.
היום איכשהו התחלנו לשוחח והיא אומרת לי- אני לא נמשכת ואני לא בטוחה שמשהו יעזור. אמרתי לה- אבל את בעצמך אמרת שהיה לך סקס טוב. אז היא ענתה- האקט עצמו אבל כל מה שמסביב פשוט זה לא זה. והיא רוצה ככל הנראה לעזוב.
פה אני יבהיר נקודה נוספת. אני לא בא להתנשא ואני לא חי באשליה אבל אני באמת בעל טוב.
מאז החתונה גמרתי עם חברים ובילויים. רק אישתי. תמיד הייתי שם בשבילה ובשביל בני, אך אף פעם לא חנקתי
אותה ונתתי לה לבלות. היא באמת חשובה לי.
ועוד נקודה קטנטונת.
אני אוהב אותה אהבת נפש.
היא כל החיים שלי. אני לא יכול שניה בלעדיה. אני לא מסוגל לדמיין את עצמי מתעורר והיא לא לידי.
והמחשבה שאני לא יראה את הבן שלי כל יום הורגת אותי.
אנחנו יכולים להיות חברים הכי טובים. אבל היא פשוט לא נמשכת ולא מסופקת
אני מדגיש שוב. אין לי שום בעיה מינית. הנתונים שלי טובים מאוד. אישתי היא הרבה פחות מינית ממני זה אני יודע בבירור.
כשאני חושב על זוגות גרושים אני מבין שהיו מריבות או שלא הסתדרו אבל בדרך כלל שני הצדדים מסכימים שהכי טוב להתגרש. ואני יודע שאם אישתי היתה קצת יותר מסופקת הכל היה מעולה. כי המציאות היא שטוב לנו ואנחנו חברים טובים נורא.
אני פשוט לא מסוגל לחשוב על זה. אני חולה עליה. האם יש לנו סיכוי? האם יש דרך אמיתית לשפר את חיי המין? האם יכול להיות מצב שמה שנותר לנו זה להתגרש?
ועוד פרט קטן

מתן יקר,
לא כתבת את גילכם, וחבל. בכל מקרה, קשה לי לתת לך תשובה ברורה באשר לסיכוי שלכם. הוא קיים, אבל אולי לא גבוה. לעצם העניין - של איבוד החשק המיני לאחר הנישואים, בעיקר אצל האישה - זו תופעה די נפוצה אצל זוגות לאחר הנישואים. האם זה קשור לעודף המשקל שלך? - אני לא יכול לדעת. יתכן שאותו דבר היה קורה לו היה לך אף קצת גדול, או אזניים קצת בולטות או כל משהו אחר שאינו "יופי גברי אידיאלי". כלומר, בלא מעט זוגות, העוצמות של ההידלקות הראשונית, בצד הצורך ליצור קשר זוגי ומחוייבות והקמת משפחה, יכולים לגרום למשיכה ומודעות מינית בשלב הראשון, שהולך ודועך לאחר הנישואים. בנוסף, לא מעט נשים מאבדות את החשק המיני לאחר לידה, וזה יכול להיות לא קשור כלל למשיכה של בן הזוג. נשים רבות מסתפקות במצב, ואם הן ובני זוגן מצליחים להתמודד עם הפער במיניות, הן נשארות במסגרת הזוגית הזו למשך זמן רב, למרות שיש מרירות משני הצדדים שהולכת ומצטברת: מצד הגבר על המיניות החסרה, ומצד האשה על המאבקים הבלתי פוסקים להימנע ממיניות. האם זה המקום שבו היא נמצאת? - קשה לי לדעת. אולי זה, ואולי חסרה לה המיניות שלה והיא מחפשת גבר שדרכו היא תקבל זאת בחזרה, לא משום שהוא ירצה אותה יותר,אלא משום שהיא תרגיש טוב יותר איתו, קודם כל רגשית, ואחר-כך גם מבחינת המשיכה והמיניות.אם היא מוכנה לשקול את הזוגיות שלכם בכל זאת, ובעיקר אם הרתיעה שלה נובעת מהתרחקות שלה ממך בגלל ויכוחים ומרירות שלכם, כדאי שתערבו גורם מקצועי, ותלכו לייעוץ זוגי. תקשורת טובה יותר יכולה לעשות פלאים, גם אם לא לעשות יש מאין.