ירידה בחשק: מה לעשות?

שלום,
אני בת 31 ונמצאת בזוגיות בת שנה וכמה חודשים עם בן גילי. זו הזוגיות המשמעותית ביותר שהיתה לי בחיים, והיא גם הגיעה סוף סוף לאחר כעשור בו לא היה לי קשר זוגי משמעותי. אנו חיים יחד מזה חצי שנה, מדברים באופן ברור ורציני על נישואין ועל הקמת משפחה. זה בד"כ מאד מרגש אותי, ועד לפני כמה חודשים סברתי שמדובר בזוגיות מושלמת. אולם, בזמן האחרון במקביל לתחושות האהבה, החברות והיציבות התחילו לדור במוחי דרך קבע גם מחשבות קשות מאד, שמלוות בבלבול רב, בהתקפי בכי וייאוש (והן הולכות וגוברות בשבועות האחרונים): אני מתמלאת בביקורת כלפי כל דבר שבן זוגי עושה, ולפעמים כלפי עצם ההוויה שלו, ומתחילה לחוש ספקות קשים, אבל לא רוצה לחשוב על אפשרות של פרידה.עיקר העניין נובע להערכתי מכך שלמרות שאני מוצאת בו בית חם, חבר טוב ואהוב, בכל הנוגע לתשוקה- משהו בו "לא עושה לי את זה": בערך כחצי שנה אחרי שהתחלנו לצאת התחלתי להרגיש "שאני רוצה לנוח": שלא מתחשק לי סקס בכל יום, וגם לא בכל יומיים. במקביל, התחיל מצדו תסכול רב על השינוי שחל בי, והוא הביע בפני תחושות של אכזבה וגם פחד שאני לא נמשכת אליו... (אציין שהוא התגרש לפני כשלוש שנים והוא לא פעם תיאר שהוא מפחד מחוסר הצלחה נוסף ומכניסה לשגרה והיעדר אינטימיות). בימים שכן היה לי חשק, יחסי המין היו נעימים וטובים, ומהיותי אדם ייצרי מאד בד"כ, שיתפנו אחד את השני בפנטזיות שלנו בהנאה, ראינו סרטים כחולים מדי פעם ובקיצור- בחנו את הגבולות שלנו במיטה וחיפשנו מה עושה לנו טוב. אבל, איפשהו בדרך משהו השתבש מבחינתי: יותר ויותר התחילו מצבים בהם אני לא מעוניינת אבל הוא מעוניין. החששות שלו כאילו זה לא תקין אם לא נקיים יחסי מין תכופות- הצליחו להלחיץ (מאד) ולהכעיס אותי בעת ובעונה אחת, ו"הפשרה" היא שהוא מאונן לצידי. בפועל , אם אינני שותפה למעשה האוננות, לרוב הוא נפגע שאני "לא מפרגנת" או מרגיש מאד דחוי. התחלתי למצוא את זה קשה מאד נפשית. אני חשה שאני לא מקבלת את המרחב האישי שלי- וזה מכעיס אותי, ובד בבד חשה שאני פוגעת באהובי ולא מספקת אותו, חשה שאולי משהו איתי לא בסדר כי התשוקה פחתה כל כך מהר- וזה מעלה בי רגשות אשם ומתסכל אותי . למשוואה נוספה גם העובדה, שהפנטזיות, שהיו שייכות למעשה האהבה המשותף שלנו, הפכו להיות עניין שבשגרה מבחינתו גם במעשה האוננות - ופתאום, מה שיכול היה להדליק אותי אם אני מגורה, הופך למשהו מרתיע וגורם לי לפעמים ממש לתחושת אינוס (בעיקר כי הן כוללות כמה גברים). דיברתי איתו לא פעם, למרות שזה קשה מאד לדבר על דברים כאלה, ושיתפתי אותו בתחושות שלי. ביקשתי שיתן לי את הזכות לבחור אם להצטרף לחוויית האוננות או סתם להיות עסוקה בשלי (למשל לקרוא ספר לידו בזמן זה) ובכל מקרה ביקשתי שלא ישתף אותי בפנטזיות בזמן הזה, ויאפשר לי לענג אותו בכיף מבלי לשתף אותי בקול רם, אבל זה לא עוזר. הוא כאילו "שוכח" או "לא מבין אותי טוב" וזה חוזר על עצמו.בסופו של דבר, מזה חודשים, בזמן שאנחנו במיטה, הוא מצטייר בעיני לפעמים באופן מפלצתי וחייתי מידי, אני נרתעת ממנו, מפחדת להתמודד שוב ושוב עם אותה סיטואציה ונכנסת למצוקה רגשית. אני מרגישה שנכנסתי למעגל קסמים מטורף, ובמקום לשמוח בחלקי אני פשוט סובלת כל מה שתואר כאן עומד בניגוד גמור לאיכויות של האדם הזה מחוץ לחדר המיטות ולאהבה שאני חשה אליו, ואני לא יודעת מה לעשות....! בבקשה עזרתכם. תודה.

נילי יקרה,
התחושות המיניות שלך ביחס אליו הידרדרו באופן בסיסי מדי ועמוק מדי מכדי שעצה בפורום של יחסים תעזור לך.מכאן עצתי - לכו לטיפול מיני. אל תפחדו מזה. תוכלי לקבל שם את הבטחון שאת זקוקה לו כדי להיות אינטימי עם בן זוגך, ולמנוע את האסוציאציות הרגשיות הרעות שיש לך איתו עכשיו במיטה. בנוסף, כאשר גם הוא יבין את הצרכים שלך, תוכלי להגיע לשיווי משקל שיתאים לשניכם.אם תרצי המלצה, כתבי לי במייל את מקום מגורייך, ואתן לך.