זוגיות בהידרדרות: איך לייצב?

שלום,
תודה לאל , יש לי שני ילדים בבית ( בן שנתיים וחצי ושש וחצי ) היום בהריון בשבוע 26 , וזה בדיוק השבוע בו ילדתי לידה מוקדמת לפני חמש שנים - כמעט אותם תאריכים ( חנוכה ) , מיותר לציין שהעובר בהריון ההוא לא שרד ...אני נמצאת כיום בסערת רגשות , כל דבר מציק לי , מתעצבנת מכל דבר , ובלי עיין הרע הקטן שלי לא חוסך ממני את גיל שנתיים הנורא ( ילד מקסים שובב ובעל קסם , אך עקשן וחייב לנסות כל הזמן את הגבולות שלי ).ובעלי ... כן כן , אותו אחד שהעבודה שלו ממש אבל ממש חשובה , שמגיע ברבע לשמונה בערב במקרה הטוב ( ובמקרה הרע תשע וחצי כמו אתמול ) , ושלא תבינו לא נכון , אני עובדת משרה מלאה גם כן , באותו מקצוע , ומרוויחה יותר ממנו , ובכל זאת אני זאת שעול גידול הילדים נופל עליה , הוא מגיע רק פעם בשבוע מוקדם ( ב16:30) כדי לקחת אותם .אני זאת שצריכה לקחת אותם לרופא , לקניות , לחברים - הכול.וכמובן שאם משהו מהם מתעורר בלילה אני היחידה ששומעת וצריכה לטפל בו. ( הוא לא שומע ... )כמו כן , אני יודעת שאחרי שאני הולכת לישון בלילה הוא הולך לאינטרנט שלו ומשוחח במסנגר עם בנות(כולל החלפת תמונות) ... הרי מה אכפת לו , הוא לא עיף וסמרטוט כמוני , כל הלילה לפניו , אף אחד לא שיגע אותו כל היום בלחץ בעבודה ( כי צריך להספיק לפני שהולכים מוקדם ) וכל אחר הצהריים ...ואני בטוח לא אתפוס אותו הרי אני כבר ממוטטת במיטה .אני לפני שבירה, אין לי כוח , כל הזמן עייפה ( ההריון בלי ספק לא עוזר כאן ) אני יודעת שאני צריכהה להיות מאושרת כי יש לי כל כך הרבה בחיים וגם ההריון הזה הוא ברכה בגלל כל בעיות הפוריות שלנו - אבל אני עצובה ... מתוסכלת ... עצבנית וממש לא מאושרת.אשמח לתובנות ממכן.תודה

איילת יקרה,
יש לך הרבה טוב בחיים, אבל אני ממש לא מתפלא שאת מתוסכלת. את חיה במערכת שהיא מאד לא שוויונית, העול עליך, ובן הזוג שלך לא רק שלא תורם מספיק, אלא גם בוחן את הגבולות שלך, מה שמשאיר אותך על הגבול, ולא מאפשר לך להתכנס בחזרה אל עצמך, ולשאוף קצת אויר. יכול להיות גם שמראש את פגיעה יותר ממנו, כועסת מהר יותר, והוא אולי משתמש בזה כדי להיות "השקול וההגיוני" שביניכם, מה שנותן לו כוח ביחסים ביניכם. ובנוסף לכל אלה, הוא עוד בוחן את האופציות שלו עם בנות אחרות. שלא תשגי באשליות – אם מה שכתבת נכון, זה מה שהוא עושה. אולי אין לו כוונה ללכת או להתפרפר כבר בשבוע הבא, אבל הוא מודד את כוחו בשוק, ויוצר קשרים. למרות שלא נתת לזה משקל במכתבך, אולי כי את סומכת עליו ואולי כי את רוצה לסמוך עליו, אין לי ספק שזה מנקר לך בראש, ובצדק, ומוסיף לתחושת אי הבטחון שלך. ומעל כל אלה, מרחפת תחושת החופש שלו, והשלשלאות שלך.כך או כך, את חייבת ליצור שינוי. למשל, אם תעמידי בפניו כעובדה את זה שהוא קם אל הילדים שלושה בקרים בשבוע ואחראי לפיזורם לגן, יהיה לו פחות כוח בלילות להתכתב עם בנות. הוא יכול, אגב, להרוויח מזה, כי אז לך יהיה בערבים יותר כוח למין ואינטימיות, אם הוא לא יתמוטט מעייפות קודם.אני לא מכיר את אורח החיים שלכם, ולכן קשה לי להכנס לפרטים מדוקדקים, ולכן רק נתתי לך דוגמא לתהליך של תן וקח, שממנו שניכם יכולים להרויח. חשבי היטב על מה אפשרי ומה לא אפשרי, וזה יהיה מאבק, ללא ספק, כי כל דבר כזה יהיה תקדים. אבל אם על כל דבר קטן כזה יהיה גם רווח בצידו (ורווח שבו גם את לא מפסידה!), יהיה לו אולי קל יותר להסכים לתקדים הבא. זה כופה עליך להיות מחושבת יותר בתהליך, ולתכנן אותו היטב. אבל אם לא תעשי את זה, את עלולה להתפרק בתוך כמה חודשים, ואתם בתוך כמה שנים.אני מודע לכך שלא קל לעשות את זה לבד. יעוץ זוגי יכול לסייע לייצב זוגיות בתהליך הדרדרות. אבל כרגע אנחנו כאן, ואשמח לקבל את תגובתך.