ירידה בחשק: מה לעשות?

שלום,
אני צריכה הכוונה.אני נמצאת עם בן זוגי כבר קרוב שלוש שנים. אני אוהבת אותו מאוד והוא כל עולמי חשוב לי לציין. לאחרונה עברנו לגור ביחד.הבעיה שלי היא שאנחנו לא מקיימים יחסי מין כבר חודשיים כמעט, והדבר לא מפריע לו. אני לפעמים יוזמת וזה קורה, אבל מצדו אין שום יוזמה וזה יוצר לי תחושה שאני כופה עליו לקיים עמי יחסים. לאחרונה הפסקתי בכלל ליזום והוא ממשיך לא ליזום ונדמה שזה לא מפריע לו. דיברנו על זה אלף פעמים והוא אומר שזה מלחץ (הוא בתקופת מבחנים), מלחץ כלכלי, מהעתיד וכל פעם אומר לי משהו אחר. הוא אומר שהוא רוצה אבל אני לא מרגישה כך מפני שהוא אף פעם לא יוזם. הוא מבטיח לי תמיד אחרי השיחה שיזום יותר וכלום לא קורה. הדבר גורם לי להרגיש שאני כבר לא מושכת אותו, ומוריד לי באופן כללי את החשק לקיים עימו יחסי מין. מצד אחד אני מבינה אותו ואת הסיטואציה, מצד שני קשה לי לא לקיים יחסי מין שכן תמיד ראיתי בזה חלק חשוב ביחסים וגם זה צורך בסיסי בשבילי.חשוב לי לציין שבן זוגי לא בוגד בי, כי נמצא כל הזמן בבית ולומד.מצד אחד אני אוהבת אותו מאוד ואני רואה אותנו פרודים. הוא החבר הכי טוב שלי, הוא בן זוג טוב בסך הכל, הוא עוזר, מקשיב, דואג והכל. מצד שני יש לי לפעמים הצעות מגברים אחרים ואני מאוד מתפתה אך לא עושה עם זה כלום, כי אני לא מסוגלת לבגוד בו. אני לא יודעת מה לעשות עם העניין הזה, זה מעציב אותי מאוד. אני רוצה מאוד להמשיך בזוגיות ואני אתקשה מאוד להפרד ממנו, אבל אני חוששת שבלי יחסי מין אני לא אחזיק זמן רב מעמד ועלולה למצוא את עצמנו פרודים או חלילה את עצמי בוגדת בו.מה לעשות? באמת שניסיתי הכל, לדבר, ליזום, לגוון, לרמוז, לפתות...הכל. אני די מיואשת ואני לא מסופקת מינית כלל שהסיבה היחידה לך היא המסגרת המונוגמית הזו.תודה

אחת שיודעת יקרה,
האם זה דבר חדש רק מהחודשיים האחרונים? אם זה קורה גם במצבים אחרים של לחץ, או של ריחוק ביניכם, אז אולי את צריכה לקחת בחשבון שאולי הוא מיני פחות ממה שאת רגילה אצל גברים. ואז אולי לחשוב היטב אם הצרכים הרגשיים והמיניים שלך לא יפריעו לך באופן משמעותי בהמשך הקשר.אם זה רק עכשיו, בחודשיים האחרונים מתוך השלוש שנים שאתם ביחד, ולפני כן הוא היה מיני כפי שציפית, אז יתכן שיש לו בעיה כלשהי ולחצים קשים במיוחד שמשפיעים עליו, וזה אולי יעבור.

זה לאחרונה אמנם תקופת היובש אבל גם לפני הוא אף פעם לא יזם כמעט, רק אני. בתחילת הקשר הוא לא הוריד ממני את היידיים ופתאום משהו כבה.
מה לעשות? להיפרד? להשאר?