התמסרות יתר בזוגיות: מה עושים?

שוב שלום..אני מרבה להיות כאן בפורום..לקרוא ולצפות במענה שלך להודעות.פניתי אלייך כאן מלפני כמה ימים..וסיפרתי לך לגבי הבן זוג שליאני בת 19 הוא בת 25,וסיפרתי לך על זה שאני מעוניינת בכך שהוא יראה לי יותר יחס,הכוונה שיראה לי יותר שהוא אוהב אותי ממה שהוא מראה.אני יודעת שהוא אוהב אותי נורא.והאמת שהוא מראה לי את זה .אבל איכשהו אני תמיד מצפה ליותר.וענית לי שהבעיה כנראה לא אצלו אלא אצלי ,שאני צריכה לעבוד על הבטחון שליאני גם חושבת שזה נכון,אבל קצת קשה לי ליישם את זה.אני תמיד מרבה לומר לו כמה אני אוהבת אותו,אפילו 10 פעמים ביום אני מסוגלת,בשביל שאני אשמע ממנו בחזרה-אני גם אוהב אותך.אני מאוד רוצה שזה יעבור לי הקטע הזה,אני לפעמים ואפילו לרוב מרגישה שאני ממש נאחזת בו מבחינה פיזית ולא נותנת לו יותר מדי מרחב.היינו לנו ריבים על זה בעבר,שאני יזמתי..ואני תמיד אומרת-פעם הבאה אני לא אומר לו כלכך הרבה,ופשוט אחכה שהוא יאמר לי לבד,אבל אני תמיד מפילה את עצמי ואומרת .חחמה אפשר לעשות??...אנחנו כבר שנה וחצי ביחד ואני מרגישה שאני לא יכולה להשתלט על הדביקות הזו שיצרתי כלפיו.

אונלי יקרה,
מאחר שלא נתת לי הפניה לפניה הקודמת שלך, אני לא יודע מה כתבתי לך, וגם לא מדוע. לכן גם אני לא יודע אם הבנת נכון את מה שכתבתי. אולי. אני מתייחס לכן רק למה שכתבת במכתב הנוכחי, והוא שאת מרגישה שאת "מתמסרת" יותר מדי, ולא "שומרת מרחק" כדי שהוא יהיה זה שירדוף, ואפילו קצת, אחריך.מה שלא הבנתי לגמרי זה איך זה שיש לכם על זה ריבים שאת יזמת. כלומר, לא נראה לי סביר שהתלוננת מולו על כך שאת אומרת יותר מדי. כך שאני מניח שאולי התלוננת על זה שהוא אומר פחות מדי. ומה שמפריע לך הוא הקושי שלך לעצור בעצמך. להיות יותר קולית. ומכאן השאלה שלי אליך: האם יכול להיות שאם תפסיקי להטריד את עצמך בזה, ופשוט תהיי מה שנוח לך, מבלי לעשות חשבונות של מי עושה כמה ולמה, יהיה לשניכם טוב יותר? אולי, אם תצליחי למנוע מעצמך עשיית חשבונות של כמה הוא אומר, יהיה לך גם יותר קל עם עצמך. ואז אולי גם לא תגידי לו שאת אוהבת אותו רק כדי שיצטרך להחזיר לך, אלא רק כאשר את מרגישה את זה.