יצירת קשר: מה לעשות כשבן הזוג לא יוזם?

דר חסון היקר
שלוםכתבתי לך בעבר שאני סוף סוף אחרי כל כך הרבה טיפולי פוריות בגיל 40 בהריון מגבר שאני אוהבת ונפרדנו, יעצת לי לספר לו על כך.הייתי כל כך מאושרת על עצם ההריון היקר ושאני הולכת ללדת ילד מגבר שאני כל כך אוהבת. מצד שני, פחדתי לספר לו וכל ערב הייתי לבד פוחדת ומתגעגעת ובמתח מזה שאני עוברת הכל לבד כי לא יכולתי לספר לאף אחד- בגלל המוצא שלי וזה שאני לא נשואה- הכל עשיתי לבד הכל מללכת לרופאים לבדיקות כולל קניות, נקיון, והמשכתי לעבוד קשה- וצערי זה נגמר באסון- היתה לי הפלה, אני עכשיו מתאבלת על אובדן הילד היקר. וזה קרה לפני שהספקתי לספר לו. הוא לא לא יודע כמה אני סובלת, וכמה גם מתגעגעת אליו בלי קשר להריון. האם עדיין יש תקווה שיתן צאנס לקשר בינינו?בפעם האחרונה לפני כשבועיים כשהתקשר אליי הוא אמר שהוא מתגעגע אליי ודואג לשלומי , אך עדיין לא החליט אם אני אהבת חייו, ואני ביקשתי ממנו שיתקשר אליי רק אם הוא רציני, מאז לא שמעתי ממנו, אני פוחדת שיותר הוא לא יתקשר בגלל שהצבתי לו גבול, האם טעיתי בזה שהצבתי לו גבול? מה ניתן לעשות כדי שאולי יתן צאנס לקשר שלנו.

שרה יקרה,
צר לי שכך קרה. זה לא משנה אם טעית או לא בכך ששמת לו גבול, מה שמשנה הוא זה שהוא לא מתקשר, ושאת רוצה שיתקשר. אם הוא לא יתקשר ללא עידוד שלך, אז כנראה שהדרך היחידה שאת יכולה לנקוט בה, כדי לתת צ'אנס לקשר שלכם, הוא ליצור קשר איתו. ואז תצטרכי לחיות עם העובדה שאת היא זו שיצרת את הקשר, ולא הוא. אם את יכולה לחיות עם זה, עשי זאת, אם את מוכנה לוותר על קשר שבו את היית זו שיזמה את הקשר מחדש, זו החלטה שלך, והיא לגיטימית כמו כל החלטה. את צריכה להחליט אם היא ההחלטה הנכונה, לפי מידת הצורך שלך בהוכחה שלו של האהבה שלו.אם הקשר נוצר, והוא לא מעוניין בו, לא הפסדת הרבה, פרט לקצת כאב לב. ואם הוא שמח בו, הרווחת. וגם אז, אל תספרי לו מייד על ההפלה. בדקי קודם שהקשר תופס, לפני שאת עושה את זה. ואם הוא יכעס שלא סיפרת לו על זה מיד, אמרי לו שלא רצית שירצה אותך רק בגלל זה. רצית לראות שהוא באמת רוצה אותך.ואם ישאל מדוע לא סיפרת אז, הסבירי לו מדוע היססת, הסבירי שרצית אח"כ כן לספר, ושפתאום נהיה מאוחר מדי.

תודה על התשובהאני פוחדת להתקשר אליו, כל כך הרבה פחדים: אני לא מאלה שמציקות ומנדנדות, אני רגילה שהגבר מעוניין ויוזם - ולא יודעת איך לנהוג ומה לומר כשהוא פסיבי ,פוחדת שאומר את הדברים הלא נכונים או שלא אומר את הנכונים, זה לא שיש נכון ולא נכון אבל בכל זאת יש מילים שנוגעות ומרגשות ועושות מוטיבציה ויש דיבור שמוריד מוטיבציה לשומע, אני אמיצה להתקשר ולומר שאני מתגעגת אליו ,אך מה עליי לומר, מה כן לומר בשיחת טלפון ומה לא?אבל השאלה לאן זה יוביל ואם הוא יציע פגישה או ואם לא יציע ( הוא טיפוס פסיבי לצערי ומעדיף שהאחריות תהיה עלי "את זו שרצית להפגש" ) אם אני אציע הוא לא יסרב כי עד היום תמיד נענה להפגש איתי, אלא שהוא עלול לומר שוב את המסר האכזרי-" יכול לפגוש אותך אבל אני לא רוצה להשלות אותך או לבזבז לך את הזמן כי את לא אהבה חיי ויש לי צורך להכיר אחרות ועד שאמצא אני מעוניין לפגוש אותך כי נעים לי איתך " וכשהוא מוסר את המסר הזה אני נפגעת ומתרחקת ...אל תגיד לי שעלי לקבל את ההחלטה אם זה מתאים לי או לא, כי חשוב לי שתדע שאני מוכנה לספוג אבל לדעת שעשיתי מה שביכולתי על מנת לחבר את הקשר ולתת לזה צאנסמה עליי לעשות כדי לחבר את הקשר איך עלי לנהוג? וכשנפגש מה עליי לעשות?אני כ"כ מתגעגעת אליו.......למרות שאני עסוקה וחיי מלאים תוכן ועסוקים וחברים ומחזרים.בד"כ איתו אני אשה אוהבת חמה שמחה חברית ונעימה והוא יודע שאני רוצה אותו וזה מוריד לו את המשיכה והעניין ולוקח אותי מובן מאליו ואולי אני צריכה להיות יותר מרוחקת, אסרטיבית קשוחה, עניינית כי הוא מחפש אשה חזקה, קשה להשגה ולערער לו את הבטחון....

שרה יקרה,
אם את לא רוצה שאגיד לך שעלייך לקבל החלטה, לא אגיד לך. בהזדמנות, תגידי לי גם מה כן להגיד לך.בודאי שיש המון פחדים, וכתבת המון דברים נכונים, אבל אם לא תעשי דבר, ממילא הפסדת אותו. את רוצה להיות אשה חזקה, אז תהיי חזקה גם בלומר לו שאת רוצה אותו, אבל גם בלומר איך את רוצה שהקשרים ביניכם יהיו, כי את לא רוצה אותו בכל תנאי.