יעוץ זוגי: איך להשפיע על בן הזוג

אני נשואה 5 שנים ויש לנו שני ילדים. הזוגיות שלנו כבר מהתחלה רווית כעסים ומתחים, חוסר תקשורת ותחושת תיסכול הדדית. לשנינו תחושת החמצה. ברור לי שעלינו להיעזר ולפנות לטיפול זוגי, אך כשאני מנסה לשכנע בכך את בן זוגי הוא טוען כי הבעיות רק אצלי ואני צריכה לטפל בעצמי (אגב, מבין שנינו אני אכן הייתי בטיפול נפשי בעוד שהוא נמנע מכך). רוב הזמן בעלי כועס עלי מסיבה זו או אחרת. הוא עוין ומרוחק לעתים קרובות. קשה לי להימשך אליו כשזה היחס והוא טוען שהוא כועס כי הוא מתוסכל מינית. אני מנסה להסביר לו שאם יבטא קצת יותר חום ורכות כלפי אוכל לחוש יותר מינית, אך הוא מגיב בקרירות וציניות לכך (כגון שאם זה כך אז הוא מוותר). אפילו בימי ההולדת שלי בעלי לא מוצא לנכון להביע אכפתיות כלפי במחווה כלשהי. אני משתדלת להתקרב אליו, אך גם אני חשה כעס על היחס שהוא נותן לי. אני חשה החמצה גדולה בזוגיות שלנו - הרבה בדידות וחוסר בחמימות ואינטימיות. יתכן שאם לא היו לנו ילדים היינו נפרדים (למרות שאני אוהבת אותו, אך אני מרגישה מאד לא מסופקת ולא אהובה). אך יש לנו שני ילדים קטנים שמאד קשורים לשנינו, והם בעצם הדבר העיקרי שמלכד אותנו. מצד אחד אני מודעת לכך שלזוגיות גרועה כמו שלנו יש השפעה לא טובה על הילדים (גם הוא מודע לכך ולמרות זאת לא מוכן ללכת לטיפול). מצד שני נראה לי שפרידה תזיק עוד יותר. לפני כשנה לחצתי עליו ללכת לטיפול והוא הסכים כמי שכפאו שד, והיה מאד עוין ולא שיתף פעולה, ולבסוף קטע את הטיפול. עבורי זה היה הרסני וגרם לי למשבר נפשי. אני חשה במילכוד. מבינה שאיני יכולה ללחוץ עליו, לא רוצה להמשיך כך אך גם לא להיפרד. אשמח לקבל עצה טובה.

דניאל יקרה,
נראה לי שאתם במסע מתמשך וארוך של שליטה, ויכוחים על דרכו ומנהגיו של מי צודקים יותר, טינה שמפריעה לך להתקרב אליו, והימנעות מאינטימיות שמתסכלת אותו, וגורמת לו להיות עוד יותר ציני ומריר כלפייך. אני מבין את המילכוד שלך, בעיקר כאשר הוא לא משתף פעולה ברצון להגיע ליעוץ זוגי. אני מציע לך לכן "לשמוע בעצתו", ולהגיע ליעוץ זוגי לבדך, כי בהדרכה נכונה של יועץ זוגי, את יכולה להשפיע גם עליו, ולהייטיב, בסופו של דבר, עם שניכם.