יחסים עם גבר מתבודד: מה לעשות?

שלום
ד"ר חסון!בן זוגי (בן 28) ואני (בת 23) מנהלים מערכת יחיסים טובה (מזה שנה וחצי) חוץ ממספר דברים שמפריעים לי ואיני יכולה להמשיך איתם.לעיתים אני מקבלת הרגשה שהוא אנטיפט ואגואיסט מאוד! אתן לך דוגמא קטנה:הוא לא מעוניין לצאת איתי ועם חברות שלי, חברות לעבודה, חברות ללימודים או כל בן אדם אחר שאני מכירה. הוא אינו מוכן לעלות אליי הביתה בטענה שהמצב שנוצר לא נוח לו???. הוא אינו מוכן להיפגש עם אנשים חדשים ואינו מוכן להכיר לי אנשים שהוא מכיר..כאשר אני מקבלת הזמנה לחברים, כל מי שיש לה בן זוג מגיעה יחד איתו וזה נראה לי מאוד לגיטימי. אך הוא אינו מוכן לשתף איתי פעולה בנושא ואינו מוכן לדון על כך אפילו. טענתו האחרונה היתה ש"אין לו כח להכיר אנשים חדשים והוא מעדיף לשבת בבית.."לדעתי חשוב להכיר את האנשים הסובבים אותנו ולהתחבר איתם, אני לא מצליחה להבין את התיאוריה שלפיה הוא פועל.(חברי מובטל כרגע ויכול להיות שהוא אינו מוכן להיקלע למצב שבו נשאלת השאלה: במה אתה עוסק?) האם זה שיקול נכון לדעתך?מאוד קשה לי עם זה ואם אני חושבת על העתיד יחד איתו אני לא רוצה לראות את עצמי הולכת לבד לבקר חברים כאשר שאר חברותיי מגיעות עם בן זוג, או לעשות דברים נורמליים אחרים בנפרד.לדעתו אני זו שלא מכבדת את רצונו ומזלזלת בכך.. ניסית מס' פעמים לא לעשות מזה סיפור ואכן הלכתי לבד לימי הולדת וכו'.. אבל הגישה הזו די נמאסה עליי..מה עליי לעשות ואיך עליי לנהוג איתו?תודה רבה!

עדן יקרה,
התחלת בסיפור של יחסים שלך עם גבר מתבודד, והמחשבה הטבעית שלי היתה: שמעי, זה מה שהוא, ועל כן את צריכה להחליט אם זה מתאים לך או לא, אבל הסיכוי שתשני זאת באופן מהותי שואף לאפס. אלא שלקראת הסוף, כתבת שהוא מובטל, ושהוא לא רוצה להישאל במה הוא עוסק. זו כבר סיבה שונה לגמרי, כי הוא לא רוצה לעסוק בנקודה כואבת בפומבי. אני לא יודע כמה זמן הוא מובטל מתוך השנה וחצי שאתם יוצאים, אבל אם הבעיה החלה רק לאחר שאיבד את מקום עבודתו, מה שהוא זקוק לו ממך, יותר מכל, הוא תמיכה, והבנה לקושי שיש לו היום בחברה, ולא ביקורת מכל סוג שהוא. אם את מסוגלת לזה, ומאמינה בו, הישארי איתו ותני לו את התמיכה שלה הוא זקוק, וכשאת רוצה ללכת לחברים שאינם מכירים אותו, עשי זאת לבד. אם הוא היה כך גם כשעבד, אז תצטרכי לקבל אותו כפי שהוא, או לא. אבל אל תנסי לשנות אותו. חבל על הזמן. שינוי כזה אפשרי, אבל צפוי שיהיה מאד איטי, ויכול להתרחש רק תוך שינוי תנאים חברתיים או מקצועיים, ולא בעקבות לחצים שלך.