ילד נוסף: האם זה שווה לוותר על הנישואין?

שלום,
אני נשוי מזה כ- 6 שנים ויש לנו ילד בגיל 4. אני בן 38 ואישתי 33.אני מעוניין להביא עוד ילד לעולם גם בשבילי אך בעיקר עבור הילד הבכור, אך אישתי מסרבת בתוקף.יש לציין שאישתי חולה במחלת אפלפסיה מגיל 14 ומדי פעם יש לה התקפי ניתוק של כשתי דקות. דיברתי עם נוירולוג שאמר שמבחינתו אין מניעה מלהיכנס להריון, רופא המשפחה גם אמר שאין בעיה, אך אישתי מפחדת ומסרבת ולא עוזרים כל מסעי השכנוע מצדי ומצד ההורים.היא לא מאמינה שיועץ זוגי יעזור לשכנע אותה אחרת, ואני כבר שוקל את המשך דרכנו ביחד.האם תוכל לייעץ לי האם זו סיבה לפרק את המשפחה? האם יש צעדים נוספים שצריך לבצע שלא ביצעתי?

חיים יקר,
האם אתה באמת רוצה עוד ילד עד כדי כך שאתה מוכן לוותר על הנישואים הנוכחיים, וגם על מרכיב משמעותי בקשר עם הילד שיש לך?או אולי קשה לך לוותר על דברים שאתה רוצה, ורגיל להשיג הכל כי אם יש משהו שאתה רוצה, אתה נלחם עליו, ובעצם זה הנושא העיקרי שעל הפרק.

הסיבה העיקר
ית שאני רוצה עוד ילד (עקרונית הייתי רוצה יותר), היא כדי שיהיה אח (או אחות) לילד הקיים. אני לא רוצה שהוא יגדל כילד בודד. אם זה עקב בעיה בריאותית או מכיוון שאינה יכולה (לא "לא רוצה") אז זה עניין אחר.הסיבה המשנית היא שגם אני רוצה עוד ילד שתהיה יותר שימחה בבית.אני בן אדם ותרן בדרך כלל, אך כאן אני הולך להילחם למען עתיד טוב יותר, לדעתי, עבור בני ושלי .אני מודה שיש גם חילוקי דעות נוספים שאולי גורמים לכל צד להתבצר בעמדה שלו.תודה,חיים

חיים יקר,
ומכאן אתה יכול לראות את הקושי שיש בהצעה שלך להיפרד. שכן אם הסיבה העיקרית שלך היא אח לילד, שהיא סיבה חשובה בפני עצמה, פרידה שלך מאמו של הילד לא תיצור מצב שבו לבן שלך יהיה אח קרוב באופן שאתה רוצה. כך שגרושים הם לא פיתרון למה שאתה מחפש, זה בעיקר נסיון, שאתה מבין שהוא חסר סיכוי, להתמודד עם העובדה שאתה לא מצליח להשיג את מה שאתה רוצה. ולכאורה - זו ענישה כלפיה, כדי "לזעזע" או לשכנע. חשוב, אם כך, שתלכו ליעוץ זוגי. לא כדי להגיע לכך שיהיה עוד ילד, אלא כדי שבין אם תביאו או ילד ובין אם לא, שתיצרו זוגיות טובה ומתקשרת, למענכם ולמען הילד הנוכחי.