ילד ככלי במשחק כוחות זוגי

ד"ר שלום,הזוגיות שלי עם בעלי החלה להדרדר מיום שמלאו לבנינו היחיד בערך שנתיים. כיום בנינו הוא בן שש והמריבות בין בעלי לביני מסתובבות תמיד סביב חינוכו.נראה שיש ביננו הרבה חילוקי דיעות בנוגע לגידולו וזה רק הולך ומחמיר ככל שהוא גדל.אינני מרגישה קירבה לבעלי כפי שהרגשתי פעם עד כדי אפילו דחייה. יש לי הרבה פעמים הרגשה שאני פשוט מגדלת שני ילדים במקום אחד. הרבה פעמים בעלי מתגרה בילד ועושה דברים שמחריפים את המצב במקום להרגיע (את הילד).אני מחזיקה את עצמי כדי לא להתערב אבל יש מקרים שאני חייבת כי הילד פשוט מתוסכל.מאוד קשה לי להרגע מהכעס שאני חשה כלפי בעלי כתוצאה מהתייחסותו לילד וזה כמובן משפיע מאוד על הזוגיות שלנו או מה שנותר ממנה...ניסיתי לדבר איתו על בי"ס להורים או ייעוץ אבל הוא לא בעד וטוען שזה בזבוז של כסף....הייאוש גובר אצלי מיום ליום ואני חוששת להתפוצץ.אודה לך על עצתך.לילי

לילי יקרה,
לפי התאור שלך, הילד הפך להיות כלי במשחק הכוחות בינך לבין בעלך. אני כלל לא חושב שהילד הוא העניין, אלא היחסים שביניכם. לכן גם הוא לא רוצה להגיע ליעוץ בנושא הזה, כי הוא לא רוצה להגיע להסכמה שתסגור לו את הערוץ שבו הוא פוגע בך בקלות הרבה ביותר (ונוח לו לעשות את זה בערוץ הזה, כי שם הוא לא עושה את זה כדי לפגוע בך באופן ישיר, וקשה יותר להאשים אותו שהוא עושה את זה בדיוק, כי לכאורה זה בגלל גישה חינוכית). יכול להיות שכל זה התחיל בשל הבדלים מסויימים בגישה שלכם, אבל אני חושש שחידוד ההבדלים נובע מכך שהוא למד עד כמה זה חשוב לך.בכל מקרה אחר, שבו לא מדובר בילד, הייתי אומר לך להוריד פרופיל, להפסיק לקחת ללב, ולתת לו ללמוד לקחת אחריות לבד. יכול להיות שזה הדבר הנכון גם במקרה הזה, אבל השאלה היא אם בדרך ייגרם נזק גם לילד. את זה קשה לי להעריך. אני רק יכול להעריך שהנזק לילד נגרם גם כך, אולי משום שההתנהגות של אביו כלפיו מחריפה ולא מתאימה, אבל גם משום שאתם רבים "בגללו", וזה מתסכל ילד ומפחיד אותו מאד, כי זה מצב שבו הוא חסר אונים ולא יכול לעשות דבר, כאשר הוא רואה את שני האנשים החשובים לו ביותר, שאמורים להיות לו תמיכה ומקור בטחון, בחולשתם.אני מציע לך לגשת ליעוץ פסיכולוגי לבד, ואם בנך הולך לכתה א', אולי להתייעץ עם היועצת הפסיכולוגית של בית הספר, ולנסות לבדוק איתה את האפשרות של להניח לבעלך את הטיפול החינוכי בילד ולרדת מזה לגמרי, מתוך ההבנה שכאשר זה כבר לא יופנה אלייך, הוא כן ייקח אחריות ויבין את הגבולות שלו. אבל, כאמור, מאחר שאיני מכיר את הפרטים, כדאי שתקבלי ייעוץ מקצועי במקביל לנסיון לעשות את זה. יכול להיות שתראי בתחילת התהליך הידרדרות, כאשר את לא מעורבת ולא שמה גבולות, אבל סביר מאד שאם בעלך אינו פסיכופת, הוא יתעשת וישפר את יחסו אל הילד, גם אם לא בדיוק לפי טעמך. כלומר, מה שאני אומר הוא שבטווח הארוך יכול להיות שהילד ירוויח, אבל בשל הסיכון, כדאי שהתהליך יהיה תחת בקרה מסויימת, כלומר, שיהיה לך אדם מקצועי לדבר איתו.