ללמד אותו לשקר

אני נשואה 3 שנים וביחד עם בעלי כבר 8 שנים בקשר הדוק - גרים יחד. יש לנו ילד מקסים בן 10 חודשים ולרוב אנו מאושרים לאחרונה.במשך 5 שנים לאורך הקשר שלנו בעלי נהג לשקר לי לאופן קבוע בנוגע לכך שהוא מעשן, אני אישית ממש לא אוהבת את העובדה שהוא מעשן אבל עכשיו אני ממש אובססיבית כאשר אני שומעת או יודעת שהוא עישן אני הופכת לאנטי ומנתקת מגע - אני ישר נזכרת באותם 4 פעמים אשר שוב ושוב גיליתי שהוא שיקר לי בעניין זהאז אומרים לי שאני מוציאה דברים מפרופורציה - אבל אלוהים אדירים - בעלי לא מפסיק לשקר לי.איך אני אמורה להתמודד עם זה? אני לא נהנת ממין איתו כשאני מריחה להוא עישן, אני לא מסוגלת לתת לו להחזיק את הילד שאני יודעת שעישן.עד היום הוא טוען שהוא לא מעשן - רק מדי פעם לפחות 3 פעמים בשבוע - אני חושבת שזה איזה הכחשה מצידו - אבל קשה לי....

ורד יקרה,
הקושי שלך הוא לא רק עצם העישון עצמו, אלא בעיקר הכעסים שלך, והטינה שלך הנובעים מחוסר האמון שלך בו. השקרים שלו נובעים קודם כל מזה שלימדת אותו לשקר. כי בכל פעם שאת הופכת לאנטי ומנתקת מגע בכל פעם שהוא אומר לך שהוא עישן, הוא לומד שלא כדאי לו לספר לך, והוא מסתיר. הרווח שלו מהסתרה גדול יותר מהרווח שלו מלתת בך אמון ולהיות פתוח איתך.השאלה החשובה שלך היא מה חשוב יותר: ללמד אותו לא לעשן, או ללמד אותו לתת בך אמון. וברור לך שאם את רוצה ללמד אותו לתת בך אמון, את צריכה לדעת לקבל אותו על חולשותיו. רק שבינתיים הפחד שלך שדרך זה הוא ימשיך לעשן מפחיד אותך יותר. את צריכה מתוך זה להבין שאת צריכה לבחור בין החולשה שלו לעשן לבין החולשה האחרת שלו שהיא הרצון להמנע מעימות איתך. כרגע, את לא יכולה להשיג את שניהם.אני יודע שזו לא השאלה שרצית לשאול. רצית לשאול איך גורמים לו להפסיק לעשן, אבל זו באמת שאלה שאני לא אוכל לענות עליה במסגרת הזו. כדי להפסיק לעשן הוא צריך לרצות לעשות את זה, ויש טיפולים וטכניקות שעושים זאת באופן אפקטיבי יותר או פחות, ותצטרכו לבדוק ולהחליט. אבל, כאמור, זו שאלה נפרדת לגמרי מהדיון הראשון, ואת צריכה לנסות לפעול בה, אם בכלל, באופן בלתי תלוי מההחלטה הקשורה ליחסי האמון שביניכם. ולזכור שככל שתלחצי עליו להפסיק לעשן, כך יהיה לך קשה יותר לקבל את אמונו ולהיות פתוח כלפייך.

אני רוצה שנגיע למצב שהוא יכול להגיד לי "עישנתי היום" ולא ההפך שבדיעבד אני אגלה.אני רוצה ללכת לייעוץ אך הוא מסרב בטענה שאנחנו מספיק אינטילגנטים ואוהבים בכדי לפתור את הבעיה... אני עייפה מלחפש, מלסלוח, ורוצה שקט.

ורד יקרה,
כדי שהוא יגיד "עישנתי היום" הוא צריך לקבל גמול חיובי על האמירה. וזה קשה כשאת, מצד שני, מאוכזבת מכך שהוא עישן. וכשאת מאוכזבת, גם אם את לא מתעמתת איתו, עצם החצנת האכזבה שלך גורמת לו להרגיש לא טוב עם עצמו, וקל לו יותר להמנע מזה על-ידי הסתרה.יכול להיות שהבעיה עמוקה יותר, מכיוון שכאשר הוא אומר שאתם יכולים לפתור את העניין לבד, כי אתם אינטליגנטים ואוהבים, מראה הכחשה, או אי הבנה של הקושי שכל זה מטיל עלייך. וזו בעיה של תקשורת ביניכם, שאינה קשורה לעישון. העישון הוא רק פיתוי שיוצר אצלו קונפליקט אשר מעצים את הבעייה. אבל הבעייה היא בעייה קיימת שיש לפתור אותה.