ייעוץ משפטי: מה לעשות?

אני גרושה, כבר סבתא. לפני כחצי שנה הכרתי גבר בגילי, גרוש עם ילדים, ונוצר ביננו קשר עם המון היבטים חיוביים. יש בינינו התאמה רוחנית, אינטלקטואלית , גופנית, ורגשית. הקשר מאוד חזק. למרות שאנחנו נפגשים כמעט יום יום החלטנו שאחנו עדיין לא בשלים לגור ביחד. ולמען גילוי נאות, בתחילת הקשר אני אמרתי שלא בטוח שאי פעם ארצה לגור עם עוד מישהו, והוא אמר זה מתאים לו.בפועל אנחנו גרים ביחד, אצלי.זה מאוד מעיק עלי, בהמון היבטים.מה שהכי קשה לי זה העינין הכלכלי כי רגע אנחנו חיים בפועל אצלי והכל על חשבוני.ניסיתי לפתוח את הנושא מס פעמים אבל הוא מתחמק, הוא נעלב, הוא אומר שהוא יחשוב על הענין ויציע פתרון, והכל נשאר אותו דבר.קשה לי לשלם.קשה לי שהוא מסרב להתייחס לענין, ואני מרגישה מנוצלת.קשה לי כי אני מרגישה קמצנית.אני לא יודעת איך לשנות את הדברים, ניסיתי בשיחה ישירה (וזה היה לי נורא קשה....) אבל זה לא עזר.אני מרויחה שכר ממוצע או פחות, הוא מרויח, לדבריו, מעל הממוצע.הייתי המון זמן לבד וחבל לי לוותר על בן זוג שטוב לי איתו, בגלל הכסף, אבל זה ממש לא טוב לי.ויש לי גם חששות לעתיד, אני מניחה שהוא כבר ידוע בציבור שלי, ואם הוא לא מסכים לדבר על חלוקה של הוצאות, איך אני גורמת לו לחתום על הסכם ממון.

מיקה יקרה,
לגבי ההבטים החוקיים, תצטרכי להתייעוץ בפורומים של הנוגעים לענייני משפט ועריכת דין, או ישירות עם עורך דין.לגבי השיחה – את עושה את הדבר הנכון. אלא שהוא מנצל את העובדה שאת לא רוצה לאבד אותו, ולכן לא תקיפה מספיק (ולכן, קל לו לדחות אותך שוב ושוב), ואולי גם את העובדה שאת לא מכירה את החוק. נדמה לי שהגעת מהר מדי למסקנה שאתם ידועים בציבור, ובודאי באשר למסקנות הנובעות מכך. דברי עם עורך דין, כדי לדעת את מצבך. כרגע את מאד חוששת.ואם תגיעי למצב שבו תרגישי אבודה, שתפי את בני המשפחה שלך – ילדים, חתנים, כלות וחותנים. אל תרשי לעצמך ליפול ולהגיע לתהומות רק משום שאת מתביישת במצבך.