ייעוץ לבת: איך לעזור בלי ליצור תלות

שלום רב
!אני במצב מאד עדין כיוון שאני אלמנה ואין לי עם מי לחלוק את הדילמה הקשה בה אני נמצאת,משפחה וחברים אינם אובייקטיבים וטופלתי ע" פסיכולוגית במהלך תשע שנים בהן התמודדתי עם מחלת הסרטן שבה חלה בעלי והצלחתי לשמור על משפחה חמה מלוכדת ואוהבת והוא נפטר בכל הכבוד הראויי לו ואני נותרתי עם שלושה ילדים וכפי שכבר הסברת לי שעלי לתמוך בביתי אך לא להתערב,היום היא מתייעצת את י לגבי המצב הבא:אני לא אוהבת את בעלי ,כשאנו מקיימים יחסי-מין אני סובלת וגם את החברים הקודמים שלי לא אהבתי,אני כאמה יודעת שיש לה בעיות תקשורת קשות ובעלה יודע שהיאלא אוהבת אותו.מדוע הוא מתעקש לחזור למרות הכל,ומדוע ביתי שוקלת לחזור אליו למרות שהיא לא אוהבת אותו והוא לא ישתנה?(מרוויח משכורת מינימום,לא מצליח לפרנס את משפחתו וכועס על כל צעד שהיא עושה ועל כל אגורה שהא מבזבזת.שניהם לא בנויים לקשר ותינוק מקסים עומד ורואה הורים רבים ואבא שובר חפצים בבית ואחר כך הולך וקונה חפצים אחרים.הוא מתעקש על גישור ואחר כך לא הולך לטיפולים ולשיחות.אני לא כועסת כי ביתי צעירה מאד אך כשהיא מבקשת עיצה אני בדילמה כי מה יקרה אם אני אשגה והתוצאות תהיינה נוראיות?אני עוזרת לה בצד הכלכלי ואני חוששת שאם הם יחזרו שוב הכל יתחיל מחדש.(בחודש הבא אמור להיות דיון בבית דין לענייני משפחה והיא מקבלת כעת קיצבה).חשבתי שלאבד בעל בגיל 46 זהו טרגדיה אך מסתבר שגם מצב בו ילדה כה צעירה עם תינוק תלוייה בי ,גם זו טרגדיה כי אין סוף למצב זה.אני ביקשתי ממנה היום להיות חזקה ולהציב לו גבולות כדי שלא יינצל את המצב העדין והרגיש בו היא נמצאת.ארוך אבל מכל הלב,עם שליטה וגבולות.האם לעזור ולשקם?או לעזור ולדאוג שכל אחד יבנה לעצמו חיים חדשים?חוי.

חוי יקרה,
זה בסדר לייעץ לה, וזה בסדר לומר לה מה את חושבת, ואת אפילו צריכה להגיד לה. אבל את צריכה באותה מידה גם לבנות את הבטחון העצמי שלה ביכולות שלה, שכן, ככל שתבטח יותר בעצמה, כך היא תהיה פחות תלויה בו, וגם פחות תלויה בך, והרי גם זה וגם זה בעיה. לכן, אמרי לה מה את חושבת, אבל באופן כזה שיסביר לה שהיא זו שצריכה להחליט מה נכון לה. הציגי לה מה את חושבת שיקרה אם היא תעזוב אותו, וגם מה את חושבת שיש סיכוי טוב שיקרה עם היא תשאר איתו. אבל תגידי לה במפורש, שאת סומכת עליה שתחליט נכון. ויותר מזה, שכל החלטה שתעשה תהיה החלטה קשה, ומה שלא תעשה לא יהיה לה קל, אבל היא צריכה להחליט מה הכי פחות רע עבורה, וללכת על זה, ומתוך זה לבנות לעצמה עתיד, בין אם איתו ובין אם בלעדיו. שתבין שאת תתמכי בהחלטה שלה בכל מקרה, ושאם זו תהיה שונה משלך, שעדיין תרגיש חופשיה לדבר איתך, כי היא יודעת שלא תגידי לה "אמרתי לך".אם תלחצי עליה גם את, במסגרת הלחצים הכוללת, ואם תצרי תלות שלה בך, היא לא תלמד להיות עצמאית. והדבר החשוב ביותר שהיא צריכה ללמוד עכשיו, הוא לסמוך על עצמה. זה יקרה רק אם היא תלמד לעשות החלטות משלה, וללמוד לחיות איתן, ולשנות את ההחלטות מאוחר יותר, אם היא מרגישה שצריך.