ייעוץ זוגי: מה לעשות לבד?

שלום רב,
ד"ר חסון.נתקלתי כרגע בפורום במקרה בעודי משוטטת באינטרנט למצוא יועצים ומטפלים בבעיות זוגיות.אני ובעלי לקראת גיל שלושים. אני לאחר לידה שנייה. מאז הלידה אני ממש סובלת מבעלי.אני עושה כמעט הכל בבית בזמן שאני עם תינוק קטן. הבן הגדול בן שנתיים בסך הכל, אני מביאה מהגן וטפלת היטב בכולם . בעלי מגיע בערב מהעבודה ותמיד עייף . ב-21 בערב הוא כבר רדום על הספה בסלון. אין תקשורת כלל שלא לדבר על יחסי מין. הוא עושה קצת בבית, משחק קצת עם הילד הגדול. בתינוק הוא לא נוגע. הוא לא נעריך כלל את התפקוד הכמעט בלתי אפשרי שלי בבית, שתמיד נקי, רגוע, יש אוכל חם מוכן. כשיש למשל בעיה עם הבייביסיטר, הוא לא מנסה למצוא פיתרון, אני מוצאת פיתרון ולא אומרת לו והוא אפילו לא שואל אם הסתדרתי , זה פשוט לא בראש שלו. הבית לא מעסיק אותו כלל. הוא רק בעבודה, מארגן ערבי בידור, מצלם, בעל מרץ רב בעבודה, מצחיק ושנון. בשנייה שהוא דורך בבית, הוא מדוכא, ביקורתי.כל זה מאז הלידה.הכי מפריע לי האופן שבו הא פוגע בי בכוונה. אומר משפטים שהוא יודע שמעליבים אותי. אני יכולה לשכב במיטה ולבכות שעה והוא אפילו א יפנה אליי או יבוא לנחם אותי.אני ממש שבורה.חזרתי השבוע לעבודה, יש לי קריירה מצליחה, אני מחוזרת ע"י גברים אחרים, מקבלת מחמאות על המראה שלי בכל מקום, אני אקדמית בעוד הוא חסר השכלה תיכונית אפילו.מה לעשות, האם סוף הזוגיות הזו קרב?מה יהיה הדין במקרה כזה?העליתי את רצוני ללכת לטיפול זוגי , אך הוא ענה:לכי לבד...אין לי כח להתמודד גם איתו, הוא קר. לא מחמיא, לא מפרגן, לא מעריך את מאמציי. כשהוא עושה משהו, הוא מבקש שאלך לראות ומצפה שאגיד מילות שבח. למה הוא לא יכול לחשוב שגם אני זקוקה לתמיכה, בייחוד לאחר הלידה?בבקשה עזור לי.תודה!

מארי יקרה,
יש לי רושם שיש כאן הרבה יותר ממה שנראה בסיפור הקצר והממצה שלך. לכן, הייתי קודם כל ממליץ לך לעשות כעצתו, ואם הוא לא מגיע ליעוץ זוגי, לכי את. ראשית, משום שיועץ זוגי טוב יוכל לומר לך מה אפשר לשפר גם כאשר את מגיעה לבד, ושנית, משום שלא פעם בן הזוג שמסרב להגיע לטיפול, משנה את דעתו בהמשך הדרך, לאחר שהצד השני החל בו.מעבר לזה, כל מה שאני יכול לספק לך כאן זה הרבה אמפתיה, אבל לא לזה את זקוקה. את צריכה להבין את שורש הבעיה, ולמצוא דרכים לשיפור. ואת זה תוכלי לעשות ביעוץ מקצועי.