ייעוץ זוגי: מה לעשות כשאין רצון לשינוי?

אנחנו נשואים קרוב לשנתיים, בני 23 .הקשר שלנו עבר משברים רבים.היו לנו גם ימים טובים, אבל בכללי אנחנו רבים המון ומרגישים לא אהובים.לאחר החתונה עברנו להתגורר בחו"ל (בניגוד לרצוני), וזה עשה רק רע ליחסים שלנו. בכל פעם שהמצב ביננו היה בלתי נסבל הייתי נוסעת לארץ "לטיול" של חודש או קצת יותר. לפני כחצי שנה נסענו ביחד לביקור בארץ, בעלי היה שם שבועיים ונסע חזרה לביתנו בחו"ל, והוא הודיע לי די בעדינות שאין לי בעצם למה לחזור.אני ממש נתקפתי בהיסטריה, כי אני אוהבת אותו מאד, וממש לא יכולה לחיות בלעדיו. הייתי בארץ לבד במשך ארבעה חודשים, שבמהלכם קבלתי עזרה טלפונית משני פיסכולוגים מתנדבים, והם עזרו לי להבין את הבעיתיות בהתנהגותי : אני ביקורתית, מלחיצה, מראה לו שהוא לא שווה, ושבגללו אני סובלת , מתלוננת המון וכו'. (באתי מבית די בעייתי)הלכתי לטיפול מסודר במשך החודשים האלו, ובמקביל החמאתי לו המון וניסיתי להראות לו כמה השתניתי. לבסוף הוא הסכים שאגיע.חזרתי לביתנו לפני חודש, הימים הראשונים עברו בסדר, אך לאט לאט המצב חוזר לקדמותו.לדעתי אני די השתניתי בהמון דברים, אך היתה לו סטיגמה עלי, והמון "משקעים" ,והוא כנראה לא הצליח להשתחרר מהם.חוסר האמון שלו גורם לי לחזור להתנהגותי הישנה, ובעצם לאכזב אותו.בנוסף, המצב הזה גורם לי לשבת בבית בלי לחפש עבודה, וזה רק מחמיר את המצב (וכן בעלי לחוץ עם חובות, וטוען שהראש שלו לא פנוי אלי עכשיו)הוא לא מוכן להשקיע בכלל בקשר שלנו, הוא אולי אומר שהוא רוצה, אך באמת אין לו כח ואין לו מוטיבציה. הוא לא חושב שזה יכול להצליח.הוא פשוט ציפה שאחזור לביתו כאשה מושלמת, ולא ניסה לשנות שום דבר בהתנהגותו כלפי (לדוג' הוא קר ואדיש ומרוחק, לא מראה אהבה- למרות שהוא יודע לעשות זאת)ברגע שהוא ראה שלא הכל מושלם- הוא פשוט התייאש.הוא לא מסכים ללכת או לממן טיפול זוגי או פרטני בשבילי,הוא לא יוזם שום דבר, ולא מוכן לקבל עזרה.אמרתי לו שאם במשך שבוע בלבד הוא יראה לי שהוא אוהב אותי, אני מבטיחה שכל המצב ביננו ישתנה, הוא אומר שהוא מסכים, אך לא עושה שום דבר.גם יחסי המין שלנו נעשים במהירות וללא התלהבות.אני מתחילה להתייאש,אבל אני לא יכולה להרשות זאת לעצמי, כי הקשר איתו חשוב לי יותר מהחיים שלי, הוא האדם היחיד שעשה אותי מאושרת (בימים שהיה טוב),לעומת זאת- הוא מסוגל לוותר עלי בלי בעיה.אני חייבת עזרה דחופה.מה לעשות???????????ועוד שאלה- המצב שלנו נחשב ממש רע?תודה מראש..

אריאלה יקרה,
כן. זה נשמע ממש רע, כי עושה רושם שהוא עם מינימום סבלנות ורצון לנסות משהו ביחד. במצב זה, וללא ייעוץ, הסיכוי להצליח באמת לא גבוה. אם לא תתחילו ביעוץ זוגי, או לפחות שאת תתחילי בכל זאת ביעוץ פרטני – אתם נשארים תקועים באותו מקום. וקחי בחשבן שאתם נשואים – מה שאומר שגם לך יש זכות, חוקית לפחות, להשתמש בכסף לצורך טיפול (ואני מודע לכך שזה ייצור קונפליקט נוסף, השאלה היא מה האלטרנטיבה).להן, השאלה היא אם את יכולה, כאפשרות אחרונה, לאזור כוח בכל זאת, ועם הרבה אורך רוח, לומר לעצמך שאת מסתדרת בלי הפגנת האהבה שלו, וללמד אותו לאט לאט שאת בסדר.אנא, קראי כאן (http://www.orenhasson.com/help.asp) את שלוש השיחות שלי מהעבר עם גולשת על "חיזוקים חיוביים" (בטור הימני למטה). אולי זה ייתן לך כיוון.

תודה ד"ר אורן על התיחסותך, השיחות שאליהן הפנית אותי אכן יכולות לעזור מאד,הזדהיתי לגמרי עם הכותבת, וזה הראה לי שהבנת לגמרי את הבעיה.אני באמת אנסה יותר בכיוון של חיזוקים חיוביים, אין לי הרבה ברירה אלא לטפל בעצמי, משום שכרגע פשוט אין לנו כסף (בקושי לאוכל), ואין לי מאיפה לממן טיפול, גם אם אני נורא רוצה.אשמח מאד אם תענה לי על מס' שאלות נוספות שממש מציקות לי:1.בשיחה פתוחה עם בעלי התברר לי שהוא ממש סובל מכך שאני סובלת. הוא פשוט לא יכול לשאת את זה, ולטענתו הוא באמת מנסה לאהוב אותי ולשפר את המצב,אך ללא הצלחה (הוא גם לא יכול להסביר מדוע)אני מבינה שקשה לו לאהוב אותי, אחרי שבמשך שנתיים אני מוכיחה לו בכל דרך כמה הוא דפוק/ לא מתחשב/שוגה בהחלטותיו, והורס לשנינו את החיים.(כעת אני משתדלת להפסיק עם התנהגותי ההרסנית)השאלה שלי היא: האם יש בכלל סיכוי לנישואים האלו, אם הוא אוהב אותי רק מעט? (אבל מאד אכפת לו שלא אסבול)2. בעלי מצידו כ"כ מיואש, שהוא פשוט ממליץ לי לטובתי, להתחיל חיים חדשים עם מישהו אחר. לאחר השיחות שלי עם הפסיכולוגים הבנתי שהוא נחשב לבחור עם לב טוב ברמה נדירה, שכל אישה אחרת הייתה יכולה להיות מאושרת מאד איתו. בעצם בגלל הבעיות שהיו לי (ביקורתיות, חוסר איזון רגשי , לחץ וכו')-נוצרו גם הבעיות בזוגיות.לכן אני מעדיפה לטפל בעצמי, במקום לחפש לי מישהו אחר (מן הסתם פחות טוב), ולחזור שוב על אותם הטעויות.*זה גורם לי לרגשי אשמה איומים- אולי אני צריכה לשחרר אותו ממני?*איך אני יכולה לגרום לו להרגיש טוב יותר, ולהנות במערכת היחסים הזאת?3. הוא תמיד משדר ביטחון עצמי ואומר שהוא לא צריך מחמאות, מה שגורם לי להפסיק עם החיזוקים החיוביים. מה לעשות?ושאלה אחרונה, איך אוכל להוריד ממני אפ' מעט מחרדות הנטישה שלי?ושוב, תודה ענקית- עצם זה שיש לי מומחה ישראלי להתייעץ איתו, מרגיעה אותי מאד!

אריאלה יקרה,
אם כך, זה סימן שאכפת לו, ושיש סיכוי. ראי זאת כסימן חיובי.עזבי את רגשי האשם. נסי ללכת על מה שטוב לך (וזה, לפי הבנתי את הבנתך – להיות איתו), ולפי מה שטוב לו (וזו את טובה יותר). זכרי שלולא ראה בך טוב, לא היה איתך. נסי לחזק בעצמך את הטוב, ולהוריד את החרדות, כי הן אלו שמוליכות אותך במסלול הלא טוב. יש בך גם טוב, אז חזקי זאת, והרגעי. זה יעזור.אל תפחדי לתת מחמאות. לא כדרך חינוכית, ולכן לא להגזים או להקצין, אבל כאשר הוא עושה לך טוב, תודי לו על זה. העזרי במכתב שאליו שלחתי אותך.ובהמשך, לגבי חרדת הנטישה, ובאשר לחרדות בכלל – אלו דברים שלוקח זמן להפחית אותם. הלוואי והיתה לי גלולה או משפט שהייתי יכול לתת לך או לאחרים הסובלים מכך. הרעיון העיקרי הוא להפעיל את החלק הרציונלי, כדי להרגיע את החלק הרגשי.ואגב כך, אני מבין שאת בחו"ל. אם תרצי בכל זאת לקבל ייעוץ, פרטני או זוגי, אני עושה זאת גם עם ישראלים בחו"ל, בטלפון או בסקייפ –ראי את הדף שלי באתר בנושא זה.