ייעוץ זוגי: מה לעשות?

שלום
ד"ר,אני הייתי בקשר זוגי במשך כשלוש שנים,עם בחור מבוגר ממני בעשר שנים (אני בת 22 הוא 32). הקשר הזה היה מיוחד במינו,החיבור האינטלקטואלי והמיני ביננו היה יוצא מן הכלל,הבחור ללא ספק היה מעל הממוצע.במהלך הקשר נפרדנו פעמיים (עכשיו זה הפעם השלישית),וכולן ביוזמתו,וכל פעם הוא אומר שהוא מבולבל ולא בטוח שאני זאת שהוא צריך.בשנה האחרונה רבנו המון,והקשר שלנו הפך למעין מאבק כוחות טיפשי (עכשיו אני מבינה),אני פגעתי בו והוא בי.ועכשיו הוא אומר שהוא התרחק ממני ונאטם כלפי (והוא גם ככה בן אדם מאד סגור מבחינה רגשית).מה שמפחיד אותי,זה שאחרי שהוא עזב אותי כבר 3 פעמים אני אמורה (כנראה) לכעוס ולא לרצות לחזור אליו,אבל המשיכה והגעגועים שלי אליו רק מתחזקים....ואני מחכה שיתקשר או ידבר איתי,אני מאד אוהבת אותו ואני חושבת שגם הוא אוהב אותי(למרות ההתנהגות שלו),כי אחרי שאנחנו נפרדים המשיכה ביננו רק מתעצמת.אבל הפרידות ואי ודאות הזאת גורמות לי סבל רב,אני אוהבת ושונאת אותו גם יחד.מה לדעתך כדאי לי לעשות? אני מאד אוהבת אותו,עם אף אחד לא מעניין וכיף לי כמו איתו, אני לא רוצה לוותר עליו אבל מצד שני גם לרוץ אחריו לא יעזור.האם יש אפשרות להציל את הקשר הזה או שזה אבוד לדעתך?בתודה,דנה

כי אני מזהה במה שאת אומרת משהו דומה שאני עברתי. קשר שהחיבור המיני, שכלי ועוד רבדים היה מעולה אבל מתחת לכל זה הייתה חוסר התאמה בהשקפות על החיים, מזג, תכונות אופי מסויימות ,ציפיות אחת מהשניה וכו'. גם הקשר שלי ארך זמן רב יחסית והיו בו מספר פרידות. הגעגוע תמיד היה עצום והקושי גדול, אבל בסוף חוסר ההתאמה הבסיסי כנראה שבר אותנו.לדעתי, מדובר בסוג של "התמכרות" לריגוש שבקשר שכזה. העליות והירידות (ושוב העליות בעקבותיהן) יוצרות תחושת דאון והיי חליפות ויוצרות תחושת "אהבה" ומשיכה חזקות ביותר.קשר כזה לחיים זוגיים מלאים, עם כל המשתמע בזה (ילדים, משק בית וכל אתגרי החיים האחרים) הוא מאוד בעייתי ולדעתי נועד לכשלון בסוף. את יותר צעירה ממני, לכן תיאורטית את יכולה "לבזבז" עוד זמן על קשר כזה, השאלה אם זה כדאי לך.קשר "שרוט" כזה לאורך זמן משאיר חותם נפשי שקשה אחר כך להיפטר ממנו, לכן לדעתי רצוי להתחיל בתהליך ההחלמה מוקדם ככל האפשר.כל טוב

דנה יקרה,
לו הוא היה כותב לי בדיוק את אותו המכתב, הייתי אומר שכן, והייתי שולח אתכם ליעוץ זוגי כדי ללמוד לתקשר זה עם זו, וללמוד להתגבר על דחפים שבהם אתם לא שולטים, שגורמים לכם להכאיב זה לזו. העובדה היא שבתנאים הנוכחיים, כלומר, ללא התערבות גורם חיצוני, לא למדתם לעשות זאת. אבל מכיוון שאני לא יודע מה הוא חושב, אני לא יודע מה לומר לך. אם הוא ויתר, אז מוטב שגם את תוותרי, ותמשיכי הלאה. את יכולה להציע לו ללכת ביחד ליעוץ, ואם הוא לא יסכים, להדחיק ולהמשיך הלאה. זה עניין של זמן, והרבה גם עניין של החלטה – שזה באמת נגמר.