ייעוץ זוגי: מה לעשות?

אני בת 25 , נשואה + ילד בן חצי שנה .את בעלי הכרתי בזמן השירות הצבאי , יצאנו חמש שנים . לאחר כשנה ביחד הוא הציע לי נישואים , אך מכיוון שעדיין הייתי בצבא אמרתי שעדיף שנחכה קצת . אחרי כארבע שנים הוא נסע לארה"ב לתקופה של חצי שנה , חזר בהפתעה והציע נישואים שוב . התארסנו . אך לא קבענו תאריך . האמת שהוא לא מיהר בכלל , מכיוון שרק חזר מחו"ל , לא ידע מה הוא הולך לעשות עם עצמו ואני באמצע התואר ... הוא גם תיכנן לעבור לגור לבד בגלל כסף - בטענה שעדיין לא מצא עבודה ואני לא עובדת . בדיוק חודש לאחר הצעת הנישואים שלו נכנסתי להריון, למרות הגלולות . הוא טוען שעשיתי את זה בכוונה .הצעתי להיפרד , אמרתי שהפלה אני לא מוכנה לעשות . או שניפרד או שנביא את הילד ביחד ונתחתן .אכן התחתנו , ברוך השם הילד נולד בריא והכל בסדר .אבל בעלי מזכיר לי בכל הזדמנות , במיוחד באמצע ריב : הכרחת אותי להתחתן איתך , למה הייתי צריך את זההוא גם התחיל לדבר לא יפה : היינו בסופר , כשהגענו לקופה העברנו את כל הדברים באותו חשבון , בדרך כלל עושים הפרדה ודברים שנקנו לעסק שלו מוציאים עליהם חשבונית מס , אבל זה היה יום שישי , היינו לחוצים ושנינו לא זכרנו להפריד . אבל כשהוא ניזכר בזה הוא אמר לי לפני כולם : איזה חסרת מח את !א ני צריך לחשוב על הכל גם לשלם וגם לזכור !( אני סטודנטית , לא עובדת . בעלי המפרנס היחיד והוא דואג להזכיר זאת כל הזמן )תיארתי פה בקצה המזלג את הבעיה , מה לדעתך יהיה הפתרון ? אני מפחדת שהוא ימשיך לדבר אליי לא יפה וזה רק יחמיר , הילד עוד מעט יגדל ויתחיל להבין דברים ?אם תרצה פרטים נוספים אני אענה בשמחה

אנונימית יקרה,
אני חושש שאת צודקת, והמצב יילך ויידרדר מכאן והלאה, אלא אם תשנו משהו באופן מהותי. אני מציע לך להגיע לשכנע אותו להגיע לייעוץ זוגי, ויפה שעה אחת קודם. וגם אם לא תצליחו לגשר על הקונפליקט ביניכם ותיפרדו בסופו של התהליך הזה, מוטב ללמוד לכבד זה את זו, כי אתם צפויים להמשיך את השותפות ההורית שלכם לאורך שנים.