ייעוץ זוגי: מה אפשר לשנות?

רציתי לשתף/לשאול/להתייעץ איתך על עיניין מסויים שבינו לבינה.אני נשואה ואמא לילד בן שנה ושמונה חודשים.רק החודש הילד נכנס לגן, ואני מתחילה קצת לקלוט, שעכשיו זה הזמן שלי, להתפתח , לגדול, להתייחס ברצינות לדברים שרציתי לעשות הרבה זמן, ולא יכלתי, כי הייתי עם הילד.אני עוסקת בתחום האומנות.יש לציין שלא הפסקתי לעבוד כל התקופה, עבדתי אחרי הצהריים,שעתיים-שלוש אך בבוקר ובצהריים הייתי איתו.יש לציין עוד שעברתי תקופה מאוד מאוד לא פשוטה,אחרי הלידה - ביחסים שלי ושל בעלי, ההורות דוקא באה לי בקלות, בטיבעיות.אבל למה למה, חלוקת התפקידים היא לא שיוויונית כלפי האישה?אני רוצה לפרט- ומצטערת מראש על האורךבבוקר אני משכימה ראשונהמעירה את בעלי-טקס שנמשך חצי שעה(קשה לו לקום בבוקר, והייתי מרימה ידיים אבל אני לא רוצה שיפטרו אותו, אנו לא במצב כלכלי טוב)מעירה את הילד, מארגנת אותו לגןחוזרת הביתה- כביסות, ניקיונות, קניות לבית וסידורים-באחריותי.חמש שעות של גן עוברות מהר, ואז אני עם הילד עד שהוא הולך לישון.אח"כ אני גוררת את עצמי לעזור לבעלי(יש לנו עסק משותף, אני עובדת בבית, והוא עובד בחוץ באותו עסק)אני כל הזמן בתפקיד האחראית, אני גם" אחראית " להזכיר לבעלי שיתן תשומת לב לילד כמה דקות ביום.אני לא יודעת מי אני, נמחקתי לגמריי, אני מרגישה מכונה שהולכת להתפרק, אנחנו עובדים רוב היום, מכוון שהעסק הוא בבית, וזה החיסרון שלעבוד מהבית.בעלי מתלונן שאני לא עושה מספיק בשביל לעזור לו במשך היום, וזה ממש מרגיז.לגבי יחסי מין, בגלל כעס שמצטבר בינינו לא בא לי.כרגע אני מרגישה שזאתעוד מטלה- אני יודעת שזה נשמע רע.אמא שלי גידלה אותנו גם לבד, כי אבא היה חוזר מאוחר מהעבודה.היא לא ראתה את זה כביטול עצמי, היא גידלה אותנו באהבה, היא היתה עקרת בית . היא לא למדה , לא רצתה ללמוד. היה לה טוב איפה שהיא היתה.הלואי ולי תהיה השלמות הזאת במה שלא יהיה.אני רוצ ה להגיע למשהו בחיים, אני רוצה להיות אמא טובה, אני רוצה חיי נישואין טובים ופורים, ואני רוצה בית נקי-מה לעשות?אני בטוחה שהרבה נשים חוות את התחושה הזאת.לגביי ביחסים שלי ובעלי בעליות ומורדות כל הזמן, עכשיו בירידה. הוא עובד עכשיו הרבה, ואני משתדלת כמה שיותר להיות לו לעזר, אך הוא טיפוס כזה שאם חסרות לו קצת שעות שינה הוא נהיה עצבני, אי אפשר לדבר איתו, הוא לא כל כך מתעניין במה שאני עוברת במשך היום, וגם לא בילד. כי הוא כרגע מרוכז בכמה שהוא מסכן, "הוא קורע את התחת" , מטיל אימה סביבו, ויכוח יכול להתחיל בשניות, צריך להלך על קצות האצבעות לידו...דיי נמאס לי מהמצב הכללי, נושא הגירושין עולה בתדירות גבוהה.אך גם שאני כועסת נורא ומתוסכלת, אני מאמינה שלא נגיע לשם, כי אנחנו אוהבים,בסך הכל.אני מקווה שהכל יסתדר ביננו, ואני אחכה שישלים את שעות השינה שלו כדי לדבר איתו על הדברים.אני חושבת שאולי כדאי לי ללכת לטיפול כדי להוציא את המרירות הזאת, אך אני יודעת גם שזה לא ישנה את העובדות.מה אתה אומר?תודה רבה על הסבלנות, וסליחה על האורך

ל יקרה,
לא, יעוץ זוגי לא ישנה את העובדות הבסיסיות, וגם לא את העומס. אבל הוא יכול לתת לשניכם פרספקטיבה שונה להסתכלות על הצרכים שלכם, ועל המטרות שלכם, וגם לזה יכול להיות ערך חשוב מאד. האפשרות לדון בכל האפשרויות, המקצועיות, המשפחה ואפילו הכלכלה, והדיונים ביחסים ביניכם יעלו דברים למודעות במקומות שצריך. ביעוץ זוגי יכול לעזור לכם להרוויח בכיוונים שונים, ולכן לפעמים גם להגיע לשינוי ממשי של חלוקת התפקידים, או לפחות לשינוי ביחסים ובאופן הקבלה של הלחצים והאילוצים.כי את אותו חומר, ירקות למשל, אפשר להקפיץ, ואפשר לעשות מזה גם סלט. ואפשר לאכול אותם גם כפי שהם.