ייעוץ זוגי: יציבות בזוגיות

לקח לי הרבה זמן להתלבט אם לכתוב או לא אך חשבתי והרגשתי שאני צריכה לעשות את זה.אני בת 27, ואני בחורה רגישה שפועלת על פי רגשות ומחשבות אך מנסה לשלב בין שני הדברים.בחיי היומיום אני שקולה וזהירה ומחושבת בכל דבר אך במישור הרומנטי גיליתי דברים וחוויות שלא חוויתי אף פעם.לפני 9 חודשים הכרתי מישהו ונפרדנו בגלל אי קבלת העקרונות שלי.לפני חצי שנה בדיוק בשבוע הבא הכרתי בחור מקסים ומתוק ואני מרגישה חיבור נפלא וקסם שורר ביננו, כן, הוא לא חיזר אחרי כמו שנהוג כי אין לו כסף אך הוא גם בלי לשים לב לוקח אותי לפעמים כמובן מאליו ואני מעירה לו והוא משנה את זה מהר, אין ביננו מריבות בכלל רק בנושא אחד ויחיד.ההורים שלו.על כל חודשיים מרים וקשים יש חודש אחד מתוק .הרגשתי ועודני מרגישה שהוא האחד והיחיד והגענו להסכמה שאנחנו רוצים להתחתן בחודש הבא ניכנס לרבנות בעזרת השם.הבעיות שראיתי במהלך החצי שנה האלה הם:בזמן שהכרתי אותו הוא היה חצוי ביני לבין החברה הקודמת שהיא זרקה אותו ורצתה אותו בחזרה אך אחרי שהיה איתי זמן קצר הוא החליט לסגור את הדלת לגביה, אנחנו עדיין מדברים עליה, הוא עבר איתה גיהנום מהסרטים, שני הצדדים לא רצו שהם יתחתנו לא הוריו ולא הוריה של האקסית כל הבלאגן החל לפני הכניסה לרבנות, האקסית החליטה שהיא רוצה להיפרד בגלל הלחץ החברתי (ההורים שלה) ואולי גם בגלל ההורים שלו.ניסיתי לברר מה קרה עם הקודמות למה נפרד, ונוכחתי לראות שהוא נפרד בגלל כל מיני סיבות אך שמתי לב שבכל הפרידות ההורים שלו היו בתמונה, ארוסי לא רואה את זה.הרושם שאני מקבלת מההורים שלו הוא שהם חונקים אותו לגמרי ולא רוצים שהוא יתחתן בגלל שהוא נותן להם כסף כל חודש וגם בגלל שהם לא רוצים שהוא יתקדם בחיים, מה שכן יש לנו רצון משותף וזה כמו גאולה בשבילנו להגיע לחופה ואני איכנס מהר להריון וככה הוריו יניחו לנו לגמרי גיליתי גם שהוא עשה טבלת ייאוש עד תאריך החופה.יש לי נטייה מדאיגה שלא היה לי מעולם ורק איתו זה קרה לי.שישבת אחד הייתי אצל הוריו וישנתי, אמו סיפרה לאביו ולארוסי שאני מילמלתי שאני רוצה חופש ממנו וזה ממש לא היה הכוונה שלי מאז הם עושים לו ולי בצורה מסוימת בלאגן ומנסים להפריד ביננו, אחרי האמירה הזאת הוא מאוד מבולבל ומוטרד ממני.3 פעמים קרה לי המצב שהתקדמתי איתו שני צעדים קדימה ושלושה אחרונית והוא מבולבל ומודאג ממני כי אני משדרת תופעת יויו וזה לא טוב.מה עלי לעשות פה?חשבתי ללכת לייעוץ זוגי אך אני יודעת מראש שאם אני עושה את זה אני עלולה לאבד אותו וזה לא מה שאני רוצה.כן, הסתכלתי בכיסא נדנדה שאני בת 80 ומסתכלת לאחור בכל התמונות ראיתי אותי ואותו ביחד. אני רואה שהוא ילד קטן אך אני בטוחה שאחרי שנהיה נשואים הוא יהייה גבר כי אין בסביבה ההורים שלו יותר יש לו רק אותי והמגמה שלי היא להפריד אותו מהם אחרי שנהיה נשואים.אינני רואה שום מריבות אחרות מלבד ההורים שלו.מה לעשות פה?

נצחיה יקרה,
התמונה נראית לי הרבה יותר מורכבת מכפי שתיארת. מצד אחד, יש הסיפור של אמו (שלא בדיוק הבנתי מה באמת קרה – כי אם את כותבת ש"זה ממש לא היה הכוונה שלי", האם זה אומר שאכן מלמלת משהו כזה או משהו דומה? ואיך את זוכרת אם זה מתוך שינה?), שערער את המערכת, וכנראה גם אותו, ומצד שני, גם את "משדרת תופעת יויו". יתכן שאת רגישה מאד, ונפגעת בקלות, וכל חשד, או חשש שמישהו עומד לפגוע בך או בזוגיות שלך גורמים לך לפגוע בחזרה או להרתע ולהתרחק, ולזה יש השפעת כדור שלג.אם אין סיכוי שתאבדי אותו, אל תלכי ליעוץ זוגי, כי אולי אין צורך. אבל אם ממילא הסיכוי הזה קיים, אז לא הבנתי מה את עלולה להפסיד?כפי שנראה לי, בתמונה המורכבת שאת מתארת, ועוד יותר בזו שאת לא מתארת, זו מערכת בלתי יציבה, ומערכת בלתי יציבה קשה לדעת לאן תלך, וכמה זמן יחזיק מעמד מה שיש. יעוץ זוגי אמור לסייע לייצב את המערכת, גם אם לפעמים בתחילת הדרך יכול להיות ערעור מסויים – ולו רק כי נפתחים דברים שאולי לא נאמרו קודם. אין בטחון בעניין הזה, כשם שאין בטחון במה שקורה ביניכם עכשיו, אבל יועץ זוגי טוב אמור לשמור עליכם מפני ההשפעה האפשרית הזו.

אמרתי לו ביום שישי שעבר שאולי כדאי שנלך לייעוץ זוגי לפתור את זה, הוא אמר לי בבורות שכדאי למצב הזה צריך ללכת כשנהיה נשואים ואם עכשו אנחנו מדברים על זה סימן שזה לא מתאים ביננו.העניין הוא שהוא גדל בבית קשה, ההורים הם מתערבים יותר מדי בחייו ובחיי אחותו, אחותו מונעת כמה שהיא יכולה את ההתערבות שלהם בה, אך בן זוגי לא נלחם נגד זה, בצורה מסוימת הוא מקבל את ההתערבות כי הוא רגיל לזה, הוא לא נלחם על שיפסיקו להתערב ולהכתיב כל דבר, אמרתי לו בצורה מפורשת שההורים שלו לא רוצים שהוא יתחתן והם הפרידו בינו לכל הבחורות כולל אני שהיו לו, הוא בתגובה אמר מה פתאום אני מאשימה את הוריו בהתנהגות הזאת.בזמן האחרון אני שוקלת להיפרד אך משהו מונע בעדי לעשות את זה כי אני יותר מדי אוהבת אותו אך העתיד מפכח אותי, אינני רוצה שהם יכתיבו לי מתי להיכנס להריון או כל דבר אחר לכן אני חצויה והוא לא עושה כלום בזה......ואני באמת אבל באמת שבורה וחצויה , ככפי שאני ראיתי הוא בכוח מנסה להיות עיוור כשהוא רואה שיש מלחמה נסתרת ביני לבין הוריו שלא יתערבו לנו בחיים המשותפים שלנו ושיפסיקו לסכסך ביננו.אני ממש לא יודעת מה לעשות הלב אומר לי להישאר איתו והמוח אומר לי להיפרד אך מי יכול להבטיח לי שאני אמצא את נשמתי התאומה כמו שמצאתי אותו באמת...אולי עליי לוותר לשיגעונות שלו ואחרי החתונה לשים סוף להתערבות ההורים שלו?: