האם תחושותיך נכונות?

אורן שלוםזה כמה זמן אני שואלת את עצמי איך אני צריכה להתנהג.יש לי אחות שהיא גדולה ממני בשבע שנים . אחותי השניה הזמינה למסיבה שערכה לבן שלה, ואמרה לי שאחותי הגדולה אמרה שהיא תבוא רק עם אני אבוא. היה תמוהה בעיני תשובה כזאת . הרי לפני מספר חודשים היא הוזמנה לעוד ערועים בלי להגיד את המשפט הזה, ובכלל לא היה לה חשוב אם אני אבוא או לא אבוא. יש לי תחושה שהיא אמרה את זה כי היא רצתה טרפ. מה עוד כל פעם שאני נוסעת זה ברור לה שאני אקח אותה לי לא נעים להגיד לה שלפעמים אני רוצה לנסוע לבד ומדוע בעצם אני חייבת לקחת אותה איתי. יש לציין שיש לי רכב מהעבודה ויותר מעניין את אחיותי החסכון שלהם מאשר הרצון שלהם שאני אבוא. איך אתה רואה את הדברים וכיצד עלי לנהוג.ועוד שאלה שמעסיקה אותי. האם התחושות שלנו הם נכונות או שזה רק ממט הראות שלנו.תודה

גלי יקרה,
אני מניח שאתן גרות רחוק, ואולי יש ארועים חשובים יותר, שאליהם מגיעים בכל תנאי, ואחרים חשובים פחות, שאליהם מגיעים רק אם נוח ואם המחיר הכרוך בזמן ובעלות הוא קטן יותר, או אם אין תרוץ טוב מדוע לא לבוא (כי אם את באה, ויש תחבורה נוחה, יש פחות תרוצים טובים למה לא).אני לא רואה בכל מה שאמרו לך אי רצון שתבואי. להפך, לפחות כפי שניסחת, אני מבין שאת מוזמנת בכל מקרה, ואחותך הגדולה תלתה את ההגעה שלה בשלך.אבל מצד שני, יכול להיות שהתחושה שלך נכונה. בסופו של דבר, תחושות שלנו ניזונות מעובדות שאנחנו קולטים בשטח, אלא שכאשר אנחנו מספרים לעצמנו סיפור מסויים, התחושות שלנו מוטות, ונוטות להתאים לסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו יותר מאשר לעובדות האובייקטיביות. חרדות גורמות לנו לפרש דברים באופן מסויים, שמתאים לחרדות. וקחי לדוגמא ארועים בטחוניים שקורים בארץ, ועל כל ארוע כזה, אנשים שהם בצד הימני של המפה הפוליטית משוכנעים שזה חיזוק לדרכם, וכך גם אנשים מהצד השמאלי של המפה הפוליטית.