הפחד והעשייה: התמודדות עם חרדה בזוגיות

בגללי. אני לא מצליחה להביא את עצמי לפעול!יש לי ידיד. בעבר היה בינינו רומן שהתפתח יפה ואני עזבתי אותו בשביל מישהו אחר. אחרי שנפרדתי מהאחר, לקח לי קצת זמן להבין, אבל הבנתי שאני רוצה את הראשון.אנחנו בקשר ידידות הדוק ביותר. מדברים כל יום, נפגשים הרבה. כולם בטוחים שאנחנו זוג, אנשים שלא מכירים אותנו ורואים אותנו אומרים לנו את זה, ואנחנו לא מדברים על זה... אני ממש רוצה לפעמים פשוט לנשק אותו, ולראות לאן אנחנו זורמים משם, אבל אני פוחדת עד מוות מדחייה.אני מקנאה לו מאוד, ואם הוא מזכיר בחורות אני אוכלת את עצמי. אני מנסה לרמוז לו שאני רוצה אותו, אבל הוא מטבעו פסיבי מאוד, ואני יודעת שהוא לא ייזום, אלא אם כן אני אומר לו בגלוי שאני מעוניינת.אני יודעת - אם לא אנסה לא אדע. אבל הפחד מהדחייה משתק אותי. אני מנסה להגיד לעצמי, נו, אז נגיד שהוא ידחה אותי, מה כבר יקרה, אז אני אהיה פגועה, שבוע שבועיים חודש חודשיים וזה יעבור. ובכל זאת, אני לא מצליחה להשתחרר.גם בהתחלה שלנו, אני זאת שיזמתי, ולא הוא. והוא נפגע ממני מאוד עזבתי לטובת אחר, אבל נשאר איתי בקשר ותמיד היה בשבילי על כל דבר שרציתי, והוא עושה הכול למעני.איך אני יוצאת מהפלונטר הזה?כי הקשר הולך ומתהדק, ואני משתגעת.סליחה על האורך...תודה רבה.

ליאור יקרה,
הפחד הוא הדבר העיקרי, בדרך כלל, המונע אנשים מלהתקדם. את כרגע נמצאת איתו במקום לא רע. את קרובה אליו. זה אמנם לא מה שאת רוצה, אבל גם זה משהו. הפחד מלאבד גם את זה מונע ממך לנסות להגיע למה שאת רוצה. ואני תוהה אם את לא פוחדת, אפילו יותר, שהדחייה תעמיק עוד יותר את תחושת הפיספוס שלך, לאחר שעזבת אותו לטובת מישהו אחר.רק אם תהיי גלויה איתו, ותסבירי לו שהיום את רואה את הדברים וגם אותו לגמרי אחרת, תוכלי לשנות, וגם לתת לו יותר בטחון שהוא לא ייפגע ממך שוב. ותצטרכי לחשוב מה חשוב לך יותר, שלא ידחה אותך, או שלא יהיה שוב בן זוגך. ואולי תצטרכי לחשוב היטב איזו משתי האפשרויות הללו מפחידה יותר.