ייעוץ זוגי: טיפים להתמודדות עם בן זוג לא מעוניין

אני נשואה כ 10 שנים ואמא לשני ילדים. היחסים האינטימיים עם בעלי מלכתחילה לא היו "מדהימים" אולם מזה כשנה כמעט ואין בינינו אינטימיות כלל..אני לא מצליחה לדבר על הנושא באופן חיובי והשיחה מתנהלת תמיד בטון מאשים שברור לי בדיעבד שזה לא עוזר.בנוסף יש לבעלי זוג הורים מאוד דומיננטיים שלמעשה מנהלים אותו. אני מתלבטת - מצד אחד כואב לי לפרק את החבילה כשברגע שני ילדים קטנים מה עוד שכאיש משפחה תפקודו נהדר,מצד שני לא נראה לי שיש טעם ללכת ליעוץ זוגי לבד אך אני גם לא רוצה להמשיך לחיות ללא אינטימיות. מה עושים?

שירי יקרה,
לא כתבתי לי שהוא לא רוצה ללכת לטיפול, אבל אני מניח שזה המצב.ובכל זאת, עדיף ללכת לייעוץ זוגי לבד, מאשר לוותר מראש. עדיין יש דברים רבים שאת יכולה לעשות, ואפשר "להכניס אותו לטיפול" באופן עקיף.אני מתרשם מכך שהוא לא מאד מיני. זה קורה, אבל זה גם מבלבל כאשר זה קורה, ואז יש דעיכה וירידה בתדירות הסקס, כאשר בן הזוג נוטה לא פעם להאשים את כל העולם בכך שהוא מיני פחות. יתכן שזה המצב גם אצלכם. יש מה לעשות עם זה, גם אם הוא לא יהיה הרמך השחור הפלאי שחלמת עליו פעם (בכוונה הקצנתי). בדרך כלל גברים מיניים מנשים, והנשים הן אלו שמושפעות על ידי עניינים חיצוניים ורגשיים יותר מהם, אבל לפעמים יש זוגות שבהם המצב הפוך. צריך ללמוד להתמודד עם זה, ולנסות להבין איך משיגים מזה את המיטב בכל זאת, בגלל הדברים הטובים שבו, מבלי לגרום לו להרגיש רע, לא גבר ו/או לא מוצלח כבן זוג, כי מצב שכזה מוביל למחשבות שכאלו.

ד"ר חסון שלום,
עלי להודות - נותרתי מבולבלת מאוד מתשובתך וכל השבוע חשבתי עליה.אם אתה טוען שהמצב לא ישתנה - מדוע "לטרוח" וללכת ליעוץ זוגי לבד?עלי לציין שהוא למעשה מנוהל ע"י הוריו. ביעוץ הזוגי, יש לי הרגשה, שהוא חושש שלא יוכל לעמוד מולי בעצמו ללא עזרתם. במצב הנוכחי - ולאור תשובתך אני באמת לא רואה מה אני יכולה לעשות לבד לשיפור המצב.בנוסף - לא הבנתי את כותרת תשובתך. לאורך כל מכתבי טענתי שהוא מוצלח כאיש משפחה וכמפרנס ולא כבן זוג- למה כוונתך בכותרת?

שירי יקרה,
קראתי שוב את תשובתי, ולא מצאתי שם אמירה ש"המצב לא ישתנה". להפך, כתבתי ש"עדיין יש דברים שאת יכולה לעשות".נשמטה לי 'כ' אחת במשפט האחרון, ואולי זה בלבל אותך, ואכתוב אותו שוב, כראוי: "צריך ללמוד להתמודד עם זה, ולנסות להבין איך משיגים מזה את המיטב בכל זאת, בגלל הדברים הטובים שבו, מבלי לגרום לו להרגיש רע כגבר ו/או לא מוצלח כבן זוג", וזה מתחבר לביטחון העצמי שאולי ירד לו, כבן זוג.אם את חושבת שהוא צריך להיות 100% כמו שאת חושבת, אז באמת, כדאי לוותר כבר עכשיו. אם את חושבת שתוספת כלשהי, של 30 ואולי של 40 אחוזים תהיה לך טובה, ושתהיי מרוצה מזה - לכי לבדך.מבלי להתחייב על כמה אחוזים בדיוק תוכלי לתקן, תוכלי כנראה להשיג לא מעט גם לבדך, וזה מה שכתבתי לך. אני מבין את החסכים שלך, ואני מבין גם שאת איתו בשל יתר הדברים. תצטרכי לחשוב מה מתאים לך. לוותר כבר עכשיו זה לא קל, כי את מוותרת על הרבה, אבל זה קל כי תרגישי צודקת. השאלה היא אם תהיי מוכנה להתאמץ כדי להשיג משהו שבסופו של דבר כן חשוב לך, גם אם תרגישי שמגיע לך יותר.