תשומת לב וחיזור

בן הזוג שלי מקסים, הוא מציאה לכל דבר, הוא חכם, רציני, בוגר, הוא מעריך אותי וכבונוס הוא גם נראה טוב.הכרנו בסביבה לא טבעית לשנינו, בטיול, שם הייתה בינינו התאהבות וחיבור מהיר, הוא היה מקסים, רומנטי, לא הפסיק להחמיא לי ולעטוף אותי בחום.בשל תכניות שונות, לאחר שבוע התפצלו דרכינו אך שמרנו על קשר, נפגשנו לאחר פרק זמן קצר בארץ והופתעתי לגלות כמה האדם שהכרתי מעבר לים שונה בחיי השגרה שלו כאן.לא נהלנו שום שיחת יחסנו לאן וכשנפגשנו בארץ היה ברור שאנחנו הולכים על הקשר הזה.מאז אנחנו ביחד כבר כמעט חצי שנה, הקשר שלנו רציני ויציב (ואני ממש לא רואה בזה עניין של מה בכך).למדתי לקבל את השוני ממי שהכרתי אבל עדיין כמה דברים מאד מטרידים אותי: המחמאות פסקו כלא היו, אינני קנאית ולא מפריע לי אם הוא יגיד לי על מלצרית חולפת שהיא 'יפה' אבל זה כואב לי כאשר לא משנה מה אלבש ואיך אתגנדר- לא אקבל ממנו מחמאה אחת.קשה לו להפגין חום, גיליתי, בשונה מהכרותינו, אדם שלא כלכך אוהב ולא יודע מתי לחבק ולנשק וללטף, שבעיניי הם חיוניים לבניית קשר ואינטימיות.אני מבינה שהוא לא כמוני, יצרי ורגשי אבל מצד שני, כואב לי שאין ולו פעם אחת שהוא מתנפל עליי בנשיקות, קופץ עליי בהתרגשות אחרי שלא נפגשנו כמה ימים, כואב לי שאני לא מרגישה את הניצוץ הזה של קשר חדש ויותר מהכל- כואב לי שהוא לא רואה צורך להגיד לי מה הוא מרגיש כלפיי ומה אני בשבילו.אם הוא לא מרגיש שהוא אוהב אותי, אז אין בעיה וכנראה שאין לנו מה לחפש ביחד, אבל אם הוא אוהב אותי ולא חושב שיש חשיבות לציין זאת אפילו - לא - פעם - אחת? זה רק מוכיח לי כמה אני והוא שונים בצרכינו הרגשיים.נהלנו בנושא כמה שיחות, לצד הצבת העובדה שכזה הוא, הוא גם הבטיח לשים לב והוא באמת שם לב ודאגתי לספר לו שאני מרגישה ומאד מעריכה את זה- אבל עדיין, אני מוצאת את עצמי הרבה פעמים מאוכזבת מהאדישות, פגועה, מחפשת חום ותשומת לב עד כדי שאני מרגישה שאני נודניקית ופגיעה מדי.זה הגיע למצב שאני מרגישה ברכבת הרים רגשית, שכל שלושה שבועות בממוצע אני מגיעה למעין נקודת שיא שאני תוהה בכלל על קנקנו של הקשר והאם יש טעם להמשיך אותו כשאני יודעת שכנראה הוא לעולם לא יעניק לי את החום שאני צריכה.. אבל מנגד קשה לי לוותר עליו.נמאס לי ולא נעים לי לבוא אליו בטענות, אני מרגישה שטענותיי הן בסיסיות לקשר, אבל הרי הוא מי שהוא ואני לא רוצה להגיע למצב שאני מתישה אותו וממאיסה את עצמי עליו מרוב שיחות סוחטות ומעייפות על רגשות, בסופו של דבר מדובר בבן אדם שזה לא הצד החזק שלו.מה דעתך? אעריך מאד ואשמח לשמוע את עצתך.תודה רבה.

מבולבלת יקרה,
ראי בבקשה תשובה שלי לשאלה די דומה ל"תמיד מבולבלת", 6-7 שאלות למטה.