ייעוץ זוגי: חידוש קשר וחששות

היי שלום רב,
אני חייבת ייעוץ קטן בנוגע לסוגייה שאני מתלבטת לגביה כבר כמה זמן-
בן הזוג שלי לשעבר ואני נפרדנו לפני קרוב לשנה, אנחנו עדיין מדברים פה ושם,
ובצורה ממש נעימה וחיובית, אבל משתדלים שלא לדבר בכלל עלינו כזוג.
אנחנו צעירים יחסית, 25,26, והרגשנו שאנחנו רבים יותר מידי, היו בעיות אמון לקראת הסוף
הרגשנו שרע לנו בחיים כאינדוידואל ולכן מן הסתם אם אנחנו לא מרוצים מעצמנו
איך נהיה מרוצים בזוגיות? עד שלא נטפל בעצמנו אי אפשר לנהל משהו תקין, ולמרות שניסינו לצמוח מזה ביחד, קרו כל כך הרבה דברים שלא איפשרו לנו להחזיק בזוגיות - למשל
הוא הרגיש שהוא לא מצליח לפתח את עצמו ולעשות דברים שהוא רוצה לעשות ואני הרגשתי שאני צריכה להילחם על להוכיח תמיד שאני אומרת דברים נכונים מבלי שתהיה סצנת קנאה מצידו. מהצד השני, כל אלה קרו בעיקר בחצי שנה האחרונה של הקשר (קשר של כמעט 4 שנים). לפני כן, היו קשיים אבל עדיין נהננו המון, היינו חברים מדהימים ומאהבים מדהימים לא פחות. לא נפרדנו בגלל שהאהבה נעלמה, אלא פשוט כי לא הצלחנו להסתדר עוד.
עבדתי על עצמי די הרבה בשנה הזו, מאמינה שגם הוא, לפחות נדמה כך מהשיחות איתו.
אנחנו מדברים אחת לכמה חודשים, וזה כי אני יוזמת שיח. אני לא רוצה לנתק את הקשר עימו, ואם אהיה כנה - אני דווקא רוצה להתקרב שוב. מרגיש לי ששנה זה המון זמן (אעיד על עצמי) כדי להגיע לתובנות וגיבוש עצמי, ואני מאמינה שיש לי היום הרבה יותר כלים מאשר היו לי לפני שנה.
יש לו עוד שבוע יום הולדת. כתבתי לו ברכה די ארוכה שמצד אחד מראה איך אני רואה אותו מהעיניים שלי - כבנאדם פיקח, מצחיק, נפלא, ומהצד השני, כתבתי שם גם כמה זכרונות נעימים, רגשות ותחושות שלי, איחולים חמים של פיתוח עצמי ומימוש חלומות. אני חוששת שמא הברכה הזו תכביד עליו. או שלהיפך - תראה לו איך אני מרגישה כלפיו עדיין גם אחרי שנה, ואולי ניצוצות יעופו שוב. אני לא רוצה להתפרש מצד אחד כמישהי שצריך להנמיך את הציפיות שלה כי היא הלכה רחוק מידי בברכה (למרות שלא ציינתי שום דבר לגביי הרצון שלי לנסות שוב את הקשר), ומצד שני, הברכה הזו זה כל הלב שלי, וכל האמת שלי, מרגיש לי נכון לשלוח אותה כי אולי היא תשנה משהו אצלו. אני יודעת שהוא רווק גם אחרי שנה, לא יצא לדייטים ולא כלום, פשוט עבד על עצמו. ולכן יודעת שאני גם לא פולשת לאיזור של בנאדם שכבר המשיך הלאה בחייו. לא בטוחה מה יהיה נכון לעשות במקרה הזה, אשמח להכוונה, תודה רבה! :)

יפעת יקרה,
אני חושב שמה שאת רוצה זה לומר לו שאת מעוניינת לחדש את הקשר שלכם, מבלי להיראות נואשת ומאד רוצה, כי אולי... מה בעצם? כלומר, מה עלול לקרות אם הוא יבין שבעצם את רוצה לחזור ולהיות ביחד? מה מפחיד אותו בעצם, הביחד שלכם? מה מפחיד אותך, בעצם, החשש שהוא יוכל לנהוג כרצונו (מה שזה לא יהיה), משום שאת 'שפוטה' שלו? – נראה שיש שם משהו, בין זה לבין זה, שמפריע לך, מפריע לו או מפריע לשניכם.לגבי החשש שלו מהביחד שלכם, את כותבת שהוא הרגיש שהוא לא מצליח לפתח את עצמו בנוכחותך. אולי כי הרצון שלו להיות גם איתך פגע בזמן שלו וביכולת שלו להקדיש זמן ומאמץ בדברים אחרים, ואולי כי הצורך שלך בזמן שלו היה בניגוד לצורך שלו בהקדשת הזמן שלו להתפתחות אישית שלו. האם זה באמת כך? עם החלק הראשון, שהוא פשוט רוצה להיות איתך יותר בנוכחותך, זה משהו שהוא צריך ללמוד להתמודד איתו, ולשים לעצמו גבולות בין הצרכים המנוגדים שלו, כדי להגיע לאיזון נכון מבחינתו. זה לא חייב להיות או את או ההתפתחות שלו, ויכול להיות שניהם, עם המגבלות של שניהם. ואם את יכולה לחזק אותו כאשר הוא מקדיש זמן לצרכים האחרים, ולחזק אותו בהתפתחות האישית שלו, כי זה טוב לו ולכן טוב לך, אז את אולי יכולה אפילו לתרום לו.ועם החלק השני, שהצורך שלך גורם לו להגביל את עצמו בהתפתחות האישית שלו (ואולי לכן התווכחתם הרבה, בשל חוסר הביטחון שלך אולי בצורך שלו וברצון שלו להיות איתך, כי הוא מקדיש זמן לדברים אחרים), אז עיקר העבודה צריכה להיות שלך.לכן נראה לי שכך או כך את צריכה לבטא בברכה שלך את הגאווה שלך על ההתקדמות שלו, אם יש כזו, או לפחות את הרצון שלך שהוא יתקדם ויתפתח, כי זה חשוב לו, ולכן זה חשוב לך. האם את צריכה שלא לבטא את הרצון שלך שתהיו ביחד? – לא בטוח. אולי חשוב יותר להבין מה הפריע לו, ולהבהיר שאת מבינה את זה, ואת הצורך שלו, ושזה טוב לך שהוא ממש אותו. ובצד זה, כן חשוב שהוא יידע שאת רוצה אותו. אחרת – הרבה אי הבנות יכולות להגיע מזה שהוא אולי לא יבין שאת באמת רוצה שתהיו ביחד. למשל, אולי מתוך חוסר ביטחון שלו אם את באמת רוצה אותו, ואז הוא ישמור מרחק ממך כדי שלא להיפגע.הדבר החשוב ביותר הוא להבין מה מפחיד אותו, כדי להימנע מזה. ולהבין מה מפחיד אותך, כדי להימנע מזה. לפעמים צריך לקחת סיכונים.אני יכול להבין שאת חושבת שאם תשאירי את הכל על אש קטנה, אז תוכלו להמשיך עוד בתהליך הנוכחי של הישארות בקשר, ושאולי כך הקשר אפילו יתחזק. יתכן שזה נכון, ויתכן שלא. אבל גם אם כן, מתישהו תצטרכי להיות ברורה יותר באשר לכוונות שלך, אחרת זה עלול להיות מאוחר מדי.

תודה אורן.
אכתוב את ברכת יום ההולדת ואומר את שעל ליבי.
הבעיה היא שאני חוששת שאבא שלי מחבל לי ללא ידיעתי ביחסים
האפשריים עם החבר לשעבר.
תפסתי אותו לפני חודשיים שולח הודעת חג שמח לחבר לשעבר,
ואומנם החבר ענה בצורה יפה, אני תוהה לעצמי מה הוא יחשוב על כך.
והאם יש עוד שיחות שאינני יודעת עליהם?
חלק מהחשש שלי לשלוח את הברכה עם רגשות או כוונות, היא שבמידה ואבא
שלי כתב לו משהו כמו ״הבת שלי עדיין רוצה אותך, אתה רואה קשר עתידי איתה?״
והוא כתב לו ״לא״ או משהו יותר מנומס אחר, זה די ירחיק אותו לשמוע ממני עוד דברים
בסגנון של ״אני מאוד גאה בך, וגאה בדרך שעברת והאמת שאני לא רואה אדם אחר מלבדך בחיי״. מצד שני, אני בספק אם אבא שלי כתב לו משהו כזה. זה פשוט פחד שיש בי
כי אני לא יודעת מה טיב היחסים בינהם. בכללי ההורים שלי מאוד לחוצים ולוחצים עליי למצוא זוגיות ותמיד שואלים אם אני עדיין בקשר עם החבר לשעבר, ואם לא, אז אני צריכה להשתחרר מזה ושהם יכירו לי אנשים אחרים. ולמרות שאני אומרת בצורה מכובדת תמיד שאני לא מעוניינת לדבר על זה, הם לא מקשיבים. אז מי יודע? אולי יש דברים שהם יודעים ואני לא כי הם אשכרה דיברו איתו.
ואני גם לא ממש רוצה לשאול אותם לגביי זה, כי אין אמינות. שאלתי בעבר והם שללו בתוקף, ואז תפסתי על חם. אני לא רוצה להיראות נואשת בגללם. או יותר מידי לחוצה ושהמניעים שלי אינם ממקום אמיתי. כי זה לא נכון בכלל.
לא יודעת איך מתנהגים במצבים כאלה, ולמרות שאני ממש רוצה להביא לו את ברכת היומולדת, אני גם חוששת מה הכוונות שלי שם יגרמו לו. מה עושים פה?

יפעת יקרה,
את חוששת שאבא שלך אולי כתב לחבר לשעבר שלך את מה שבעצם את רוצה לכתוב לו, אבל את חוששת שהוא הציג את זה, אם באמת עשה את זה, באופן נואש יותר מזה שאת היית מנסחת את זה. מה שאומר בעצם את מה שאת אומרת – את רוצה שהבחור יידע שאת רוצה אותו, אבל שלא ייקח יותר מדי אחריות על זה, ושיפגין את הרצון שלו רק אם הוא באמת רוצה אותך, ולא כשהוא מרגיש כפוי. במילים אחרות – את רוצה שהוא ירצה אותך כי הוא באמת רוצה אותך, ולא כי הוא 'צריך' לרצות אותך (כדי להיות אדם טוב, אדם מרצה, איש שהאחרים אוהבים אותו כי הוא טוב לב).אני מניח שההורים שלך רוצים את טובתך, ושהם יודעים שהיית רוצה שהקשר עם החבר שלך לשעבר יתחדש. כך שלפחות הרצון שלהם טוב, ואת חוששת לא מהרצון, אלא משיקול הדעת. אבל את לא יודעת בודאות מה הם עשו, אם בכלל, חוץ מאשר ברכת החג שמח, שמעידה על כוונות ורצונות של אביך.מאחר שאת לא יודעת, אולי הכי נכון להניח לזה, ולנהוג כאילו שמה שבאמת רלוונטי זה מה שבינך לבינו. ולו רק כי זה באמת מה שבאמת רלוונטי. האם להוריד 10 אחוזים בפתיחות של כוונותייך בגלל האפשרות שאביך כתב לו משהו? – לא יודע. אולי 5 אחוזים... :)