בדידות בזוגיות: התמודדות ופתרונות

ערב טוב,למרות היותי נשואה מעל 20 שנה, אני מרגישה מאוד לבד בשנה האחרונה. לאורך כל השנים, הרגשתי שבעלי לא ממש מתעניין בי או משוחח אתי. הוא מגיע מהעבודה ודי מסתגר בעצמו.הוא תמיד מתלונן על דברים ולא יוד לפרגן על כלום.לאחרונה בעקבות הקורונה גם הוצאתי לחופשה כבר חצי שנה, ואני מרגישה ממש מבודדת. כל היום עם הילדים, אך בערב ממש לבד.אני מרגישה שכל עול הבית עליי, ואין שום תמיכה ומצד שני, אין לי פרטנר לשיחה.ניסיתי לדבר אתו אך הוא לא ממש הראה עניין, מבחינתו כל עוד הדברים מתנהלים מבחינת הסדר התקין, לא ממש מעניין אותו ממני.אני מרגישה שחסר לי איש שיח, פרטנר, מישהו תומך.אני באמת לא יודעת מה לעשות.תודה רבה מראש.

יעל יקרה,
תקופת הקורונה מעצימה בדידות. אם הקשר לא היה קרוב קודם, כשאת לבד והוא לא יודע להבין, להתחשב, לחבק כדי לחזק אותך, הלבד הופך להיות לבד עוד יותר. לכן, זה בולט יותר מאשר קודם, כאשר הוא לא היה מספיק איש שיח, פרטנר ותומך.יתכן שהוא פשוט אדם כזה. שמתפקד, ובכך הוא מסתפק, ולא מבין בכלל מה את רוצה ממנו. יתכן אבל גם שהוא צבר במהלך השנים כעסים שמרחיקים אותו ממך, אולי כי הוא מרגיש שלא הבנת אותו במהלך השנים, בארועים ספציפיים או בהרבה עניינים שוטפים. אני לא יכול לדעת איזה כיוון נכון יותר, אבל אני כותב זאת כדי שתנסי לחשוב בעצמך מה נכון. האם זו האישיות המרוחקת שלו מראש, או התקשורת ביניכם שלא עבדה היטב (ואז "האשמה" מחולקת יותר ביניכם)?לא קל לחיות בבדידות בזוגיות. לפעמים הבדידות הרבה יותר קשה דווקא בזוגיות ובחיי משפחה, מאשר לבד. בין היתר, כי כשאת לבד הציפיות לפחות פחות או יותר ברורות ומובנות מאליהן. כשאת לבד בזוגיות – האכזבה החוזרת יכולה להיות הרבה יותר קשה.קשה לי לכוון אותך באופן ברור, מבלי לדעת יותר. האם נכון יותר ללמוד "להפעיל" אותו בתוך הזוגיות? האם נכון ללמוד לתקשר אחרת, כדי שיהיה לו נוח יותר לא רק להקשיב לך, אלא גם לשתף (כי בלי שניהם גם יחד, הסיכוי שזה יעבוד יהיה קטן יותר)? האם זה משהו שאת יכולה לנהל בכוחות עצמך? האם זה משהו ששניכם צריכים ללמוד ביחד? גם ברור שלך זה הופך להיות קריטי ודחוף, כשמבחינתו אולי לא. לכן, אם תרצי, אני מציע שאולי נעשה שיחה טלפונית של שעה, שאולי תקל עלי לכוון אותך לקו הפעולה המתאים. ראי בבקשה את האפשרות שליעוץ טלפוני חד פעמי, אצלי באתר.