ייעוץ זוגי: איך לגרום לו להישאר?

ד"ר חסון שלום,
תודה על תשובותיך הקודמות.סלח לי- בסערת הרגשות שבה אני נתונה אני לא הבהרתי את עצמי.כאמור שנינו רווקים אני בת 40, הוא בן 41. אני הקשר המשמעותי והארוך היחיד שהיה לו.אנו מכירים שלוש שנים. מזה כשנתיים היינו חברים, נאהבים, ושותפים לנסיון להביא ילד כולל באמצעות הפריה חוץ גופית- כלומר כל חודש - כל החודש היינו נהנים מבלים, נהנים מסקס, יוצאים ומבלים ובקשר יומיומי ופעם בחודש-חודשיים גם באופן אקטיבי הוא היה בנוסף מביא בדיקת זרע לב"ח לצורך נסיון הפריה בין זרע שלו לביצית שלי. בתקופה זו הוא היה תומך אוהב, מפנק, מרגיע, מתעניין, וחבר קשוב.בחצי שנה אחרונה חשתי בריחוק מצידו שהתבטא בזה שהיה מגיע יותר מאוחר ופחות יוזם מפגשים ושיחות משמעותיות, ואני בררתי מה קרה ואז ספר לי שהוא רוצה להכיר נשים אחרות ושאני לא אהבת חייו, למרות הכאב האכזבה והעילבון שלי הפרדנו בין זוגיות להורות ונתתי לו חופש מלא והוא מרצונו המשיך להיות שותף להבאת ילד. המשכנו לנהוג בכבוד בכנות ובהבנה אחד לצרכים של השני.אך מאחר והוא הביע רצון להכיר את אהבת חייו- לא הסכמתי ליחסי מין אם אנו לא זוג וכך הפסקנו להפגש לפני כחודש וחצי, בבדיקת דם לפני מחזור הפריה חדש גיליתי להפתעתי שאני בהריון ( כבר הייתי מיואשת מכל כך הרבה נסיונות כושלים של הפריה)- כעת אני בשבוע 9 ( תחילת חודש שלישי). הוא והקשר איתו חשובים לי. גם חשוב לי שלילד יהיה אב. לפני שבוע הוא התקשר וכמו תמיד אמר שאני חשובה לו ורוצה שאהיה מאושרת ושהוא נמשך אליי וטוב לו איתי אך לא מאוהב בי- חסרים לו הפרפרים. בפועל אין לו בת זוג אחרת.ואמר שהוא כל הזמן חושב עלי ומתגעגע אלי אך עדיין רוצה להכיר נשים אחרות. ייתכן שאני אוהבת אותו וזה מכבה לו את המאוהבות באופן כלשהו.אני הייתי רוצה לדעת איך לבקש ממנו לנסות לתת צאנס ולבוא ליעוץ זוגי,אולי אפשר לחבור לקשר זוגי?אם אנו בהריון ותמיד יש כבוד ומשיכה ואיכפתיות ורגשות חמים גם אם חסר לו הפרפרים.כנראה שנינו לא יודעים איך להיות במחויבות ולחבור לקשר מספק ואני לא יודעת כנראה לייצר לו פרפרים ואני מבינה שזה צורך שלו.איך מייצרים פרפרים ומציתים התאהבות ( כנראה שמהתחלה הוא לא חש בזה )ואיך בהמשך יוצרים זוגיות מחייבת ? מבחינת אבהות אין בעיה כי הואתמיד אמר שכשיהיה לי ילד הוא ירצה תפקיד פעיל של אב. חסרה לי האהבה שלו, ההתאהבות שלו בי, המגע שלו, החברה שלו, אני בודדה בהריון אך פוחדת שאם יהיה איתי ושוב ידבר על הרצון להכיר נשים אחרות זה יכאיב לי ויזיק להריון ואני זקוקה עכשיו לשלווה ולשמור על בריאותי הנפשית בהריון היקר הזה אחרי40 שנים.

שרה יקרה,
ברור שהגיע הזמן לומר לו. אלא שאת דוחה את זה כדי לדעת איך לומר לו את זה כך שהוא ירצה להשאר גם איתך, ולא רק לתפקד כאב. צריך פשוט לתת לו את הצ'אנס.קצת עצוב שהוא בגיל 41 מחפש את אהבת חייו, כשאת הקשר המשמעותי היחיד שלו. יכול להיות שהוא לא יודע למצוא אהבה ממשית, או לא יודע לזהות אותה כאשר היא ישנה. אולי ככה זה כשאין פרפרים ויש גולם.אז פרפרים כנראה שלא תוכלי לייצר לו. קראי גם את את הודעת הפרפרים שתי הודעות למטה. ואז השאלה היא בעיקר אם המחוייבות שלו כלפי הצאצא המשותף שלכם תצליח גם לגרום לו, עם הזמן, למחוייבות כלפייך. אולי כן, ואולי לו. אבל לחץ שלך עליו יכול להיות בעייתי. מה שאת כן יכולה זה לבקש ממנו להגיע ליעוץ זוגי, כדי להעזר בו כדי להגיע לשיתוף טוב וראוי, בחייכם כהורים משותפים. ותני לשותפות ביניכם צ'אנס לזמן מה (שנה-שנתיים ראשונות להולדת הצאצא). אבל תצטרכי להבין שבהחלט סביר שבחלק מהתקופה הוא ינסה לברוח לזוגיות אחרת, ולו רק כדי להמנע מלתת לך או אפילו לעצמו תחושה של מחוייבות כלפייך. השאלה היא כמה סבלנות תהיה לך לחכות לו. ובסופו של דבר, אם לאחר תקופה כזו הוא עדיין יישאר בגולמיותו, תצטרכי את לחפש פרפרים ביער אחר.