יחסים: קווי מחשבה ליוזמה

הנה עוד קצת פרטים:מה שאמא שלי עשתה היה לדבר עם בני המשפחה על בעלי ובעצם הרסה את האמון שהיה ביניהם. בעלי אהב מאוד את אמא שלי והיא תקעה לו סכין בגב. אמא שלי לא חושבת שעשתה מעשה רע , היא אומרת שהיא דיברה מדאגה אלי . (היא חושבת שבעלי חסר אחריות ולא דואג לי מספיק לביטחון כלכלי וכו)לפני שנה הסיפור קרה ואז ניסיתי לעשות סולחה וכל צד התקפל קצת אבל לא יותר מזה. בעלי אוהב חלק מהמשפחה וחלק מתעב. הבעיה היא שהמשפחה שלי תמיד מתכנסת אצל ההורים ולכן זה או לבוא להורי- או להתנתק כמעט לגמרי מהמשפחה. אני ממשיכה להגיע והוא לא. הנה אני פה במסיבת פורים..כל המשפחה פה (כולל ביתי התינוקת) ובעלי היחיד שלא וזה ממש מעציב אותי.

שירה יקרה,
לא הוספת הרבה מידע חדש. אין ספק שמצב היחסים הזה לא טוב. וכל מה שיעצתי קודם, נותר בעינו. אפשרות נוספת היא להזמין את ההורים אליכם, אולי לא לבד, אלא בתוספות קטנות. למשל עם ההורים שלו, למשל עם המשפחה של אחד מאחייך או אחיותייך.ועדיין לא אמרת דבר על על הקשר שבין בעלך לבין יתר בני משפחתך, ואם אפשר לנצל זאת לבנייה מחודשת. אולי אפילו דרך ההורים שלו, שגם זו נקודה למחשבה. כרגע את נראית יותר מיואשת וחסרת אונים מאשר כיוזמת. גם לא ברור לי איזה צד את לוקחת בעיני בעלך. לא ברור לי מה טיב הקשר שבינך לבין אמא שלך, בעקבות כך, או לפני כן. זה לא שאני רוצה תשובות כאן, בהכרח, כי הסיפור מורכב מאד, אלא שאני מנסה לספק לך קווי מחשבה ליוזמה שלך, בין אם לפעולה מלפני הקלעים, ובין אם לפעולות מאחורי הקלעים.