יחסים: קבלה עצמית ושיפור הדרגתי

היי ד"ר חסון,אני בת 25 וחברי בן 26, ביחד שנה וחודשיים, גרים יחד 7 חודשים.אני מאוד אוהבת אותו ויודעת שגם הוא אותי.הבעיה שלי היא שהוא אדם סגור מבחינת הבעת רגשות, קשה לו מאוד להיפתח ולמרות שהוא כן אומר שהוא אוהב אותי לעיתים קרובות יחסית, מפרגן מדי פעם, אני כל הזמן בתחושה שגילויי החיבה שלו כלפי הם מעטים מדי, ושזה לא מספיק לי, שאני רוצה עוד.אני רוצה לציין שאני אדם לא תלותי, יש לי חיי חברה, חברים וחברות אני עסוקה מרבית הזמן (בעבודה,לימודים) כך שאני באמת לא חושבת שאני "מכבידה עליו" ביום-יום, אבל משהו בי בכל זאת מרגיש בחסר.אני מדברת עם בנות שהן חברות של החברים שלו, הבנות האלה מספרות לי על איך שהן רואות אותו איתי לעומת מי שהוא היה עם החברה הקודמת שלו (שהיתה לו מס' שנים) ואומרות שזה "שמיים וארץ"...שזה ממש מופגן האהבה שלו כלפי...אני לעומת זאת יצאתי מקשר של מס' שנים שבו גילויי האהבה היו "בלתי נגמרים"... יכול להיות שאני פשוט רגילה למשהו אחר...ואני עושה השוואות....אני לא יודעת מה לעשות, מצד אחד אני אוהבת אותו מאוד ובאמת מאמינה שבתוך תוכו גם הוא אותי אבל מה לעשות שיש בי חלק שמרגיששאני רוצה עוד, ולפעמים כשאני אומרת לו שהוא ממש קר הוא לא ממש מתעצבן אבל אני רואה שאין לו אפילו מה להגיד על זה.חברה של חבר שלו שגם איתה התחברתי מספרת לי על החבר ועל גילויי האהבה שלו כלפיה ואני ממש מרגישה שאני רוצה גם....ד"ר אני לא רוצה לחיות בזוגיות שבה אני כל היום דורשת מבן זוגי שיעשה...שיגיד..., אבל- אני לא מסוגלת לחשוב על עתיד ארוך במצב כזה (למרות שאני רואה עתיד וודאי ומאושר מכל שאר הבחינות) ואני מפחדת לחיות בחיי זוגיות לטווח הארוך שלא מתקרבת אפילו למידת החמימותשאניזקוקה לה.אני רוצה לציין שמכל הבחינות האחרות אנחנו באמת מסתדרים ומתאימים לדעתי.הוא מאוד חשוב לי ובעצם מה שאני שואלת זה: איך אני יכולה לגרום לו להבין אותי ואולי לשנות ולו קצת לכיווני, למה שאני זקוקה לו...? והאם בכלל? אולי אתה חושב שאני צריכה לקבל אותו כמו שהוא ושזה בכלל דבר שלא ניתן לשנות באדם?(אני רוצה לציין שאני כן מרגישה בשינוי מתחילת הקשר, בפתיחות מסויימת, בגילויי האהבה שלו, אבל עדיין לא מספיק...) .ד"ר בבקשה אשמח לקבל את תגובתך, כי העניין קצת מכביד עלי...(בייחוד בימים טרופים אלה שהוא במילואים...)

שלי יקרה,
אם את מאד אוהבת אותו, הצעד הראשון החשוב שאת יכולה לעשות למען עצמך הוא לקבל אותו כפי שהוא, ואת היחסים שביניכם כפי שהם. התחילי מזה, כדי להימנע מלהביא תסכול אל הזוגיות שלכם, כי היא יכולה לקלקל. אם תגידי לעצמך שאת לא מוכנה לקבל את זה כפי שזה היום, ואם תגידי לו כל הזמן שאת רוצה יותר, תקבלי פחות ממה שיש עכשיו, ובודאי פחות ממה שאת רוצה. אז קודם כל למדי להיות מרוצה ממה שיש, ורק אחר-כך אמרי לעצמך: או קיי. אני אוהבת אותו כפי שהוא. אבל בואי ונראה אם תצליחי לשפר קצת. קצת כל פעם. ואם לא תצליחי בקצת, לפחות לא תהיי מתוסכלת כפי שהיית יכולה להיות לו היית נכשלת בהרבה.וכדי לשפר את אותו קצת, שניכם זקוקים להרבה רוח טובה, ואולי פה ושם לסדנאות למודעות או למגע. להתרפק עליו כשטוב לך, וללמד אותו להתרגל לזה, ושיחסר לו כשזה איננו. זה נקרא בהדרגה. וללא דרישות.

ד"ר בפעם המיליון שאני מודה לך... תודהרבהיש לך יכולת אדירה לעודד, שלא לדבר עלללמד...מודה לך המון על ההרגשה הטובה שנותנות תשובותיך (לא רק לי אלא בכלל בפורום הזה). אשמח ללכת לסדנאות שהמלצת (מאמינה שהוא ישתף פעולה). רק רציתי לדעת אם אתה במקרה מעביר סדנאות כאלה? אני אשמח לחוות חוויה שכזו וללמוד ממנה...שוב המון תודות...

שלי יקרה,
לא כרגע, אבל יכול להיות שאעשה זאת באוקטובר. שימי לב לאתר שלי.